ואו פעם אחרונה שעדכנתי היה לפני שנה בערך. אני מאוד מופתעת שלא סגרו לי את הבלוג.

הרבה מאוד קרה בשנה הזאת. טוב, כמעט שנה. איזה זיוני שכל עברתי, וכמה. חח וכמו גיארפי- כמה באמת? XD אז הרבה.

בכל מקרה, עכשיו חופש פסח מי שלא שם לב. אני אישית לא ממש שמתי לב, עם כל ההשלמות האלה בבצפר. אולי זה לא חינוכי להגיד את זה, אבל כל מי שמתחת לכיתה י'- תבריזו! תבריזו הרבה כי ההזדמנות הזתא לא תחזור אליכם! בכיתה י' הכול כלכך שונה, עם כל ההרגשה הזאת של האחריות. כי תכלס אומרים שאפשר לשפר ציון בגרות, אבל זה כאלה עצבים.

אה כן. פעם קודמת כשכבתי היה לי חבר. נפרדתי ממנו בחופש הגדול שנה שעברה כשהייתי בחו"ל. פתאום הבנתי כמה אני עושה לו רע, וכמה אני עושה רע לעצמי. לא אהבתי אותו. והוא כן.

אחרי חצי שנה דיברנו, ממש לא מזמן האמת. הוא שאל אותי למה נפרדתי ממנו, אחרי 4 שיחות שהיו לנו והוא ניסה להיות הפסיכולוג שלי וניסה לנתח כל דבר שעשיתי. משפטים כמו "אני צריך לדעת" הטריפו אותי. אז אמרתי לו שאף פעם לא אהבתי אותו. חחח.... אני לא יודעת לדבר אה? לא יודעת, לא הייתי מגדירה את עצמי חסרת טקט או משהו, אבל... מסתבר שאני כן, ברגעים קצת יותא קריטים מ"התספורת שלך לא ממש הולמת אותך"

טוב נו... אני צריכה ללמוד. מזלי שהוא לא היה כלכך קרוב אלי.

אבל פישלתי בגדול. עם אנשים שמאוד מאוד חשובים לי, לפחות היו. לפחות אחת. היו לי 3 חברות טובות. הכי טובות. כאלה שתמיד אפשר לסמוך עליהן. בכל מקרה, אחרי 3 שנים וחצי נמאס להן ממני, יום אחד כששאלתי אם הכול בסדר, שלושתן פשוט התנפלו עליה. ממצב של 'אוקיי אני יקישב למה שעשיתי לא טוב ואשתפר' עברתי למצב של 'פאק מה עשיתי' ואז ל'הן בחיים לא ירצו לדבר איתי יותר'

כתבתי להן מכתבים לכל אחת. חלק מהדברים רציתי שלושתן ידעוף חלק היו קצת יותר פרטיים. הן לא יכלו להתמודד עם זה. הן אפילו לא הגיבו על זה. וזה מה שהכי פגע. אחרי בערך חודש החלטתי שזהו, אין לי כוח לזה. שזה לא שווה את זה ושאני צריכה להוציא את הסכין מהגב שהן תקעו לי. אבל לא הספקתי.

אחרי כמה זמן באתי ודיברתי עם האחת שהייתה הכי חשובה לי, פאק היחידה שהייתה ממש חשובה לי, שממש אהבתי.

היינו ביחד בסוג של סדנה והיה מלא זמן, כי כמו תמיד היה איחור. הלכתי ודיברתי איתה. שאלתי אם היא שונאת אותי. היא אמרה שלא. ואז היא אמרה כלכך הרבה דברים שפגעו בי. אבל לא יותר מידי, וזה הקטע. אני הייתי מוכנה לסבול את כל הקטעים הזבליים שהיו לנו רק בשביל הרגעים הטובים. והיא לא. היא החליטה לעשות רק טוב לעצמה.

זאת הייתה הפעם היחידה שהחלטתי שאסור לי להיות אנוכית. ונתתי לה לעזוב אותי. חח כמה בכיתי אותו יום. אבל זה עבר, בקלות ובכיף בלי להתעייף.

באכס אני לא מצליחה כבר שנה לעלות תמונות. אני בינתיים יתחיל לפתור מתכונות. עוד שעה תור לשיננית, ואז בחמישי הורדת גשר! D:

אה כן~~ בפורים נדמה לי, סבתא הייתה בארץ אז אני ואמא וסבתא נסענו לתל אביב. קיצר הייתה לי כמעט סוללה חלשה אז החלטתי לנסות לסיים אותה. כשאמא וסבתא היו עסוקים שלבחור שפתון, אני הייתה עסוקה באהבה עצמית מופרזת XD

אגב שמתי שפתון ורוד ברבי XD

השימום משפיע והיצירתיות... אנמם... NOT

ואו זה נראה כאילו התיר נכנס לתוכי כמו סכין XD

טוב, אז מתי באמת הגיל המתאים להזדיין לדעתכם?