בלוגהה

מאחר וידעתי שזה עומד להיות קשה עד בלתי אפשרי, סיכמתי לעצמי את החוויות בזמן אמת בפלאפון בקצרה, משהו כמו שתיים-שלוש שורות על כל יום. זה אמנם מסכם בתמציתיות מה עשינו ומתי אבל נעדר רגש כמעט לחלוטין ונועד יותר כדי ליצור טריגר לזכרונות ורגש בנוסטלגיה שלי.

הנופים שחווינו היו מגוונים מאוד. בין אם אלה ערים סואנות והומות כמו האנוי, הו צ'י מין (סייגון) או בנגקוק, חופים לבנים ומי טורקיז של פוקט ודה נאנג, אלפי איי בזלת קטנטנים במפרץ האלונג, שדות אורז מוריקים בסאפה וטאם קוק, מערות בפונג נה, ערים עתיקות שופעות היסטוריה רב תרבותית בהוי אן.

בגזרה הקולינרית, לקחנו שיעור בישול בסגנון מרכז ויאטנמי, והשתתפנו בסיור אוכל רחוב בהאנוי ולמדנו לאהוב חריף. צרכנו נודלס בכל וריאציה אפשרית עד שיצא מכל החורים, שתינו והתלהבנו מ"egg coffee" נהננו מפירות טריים כמו אננס, מנגו ומי קוקוס ומדי פעם כשחשנו הרפתקניים, ניסינו פירות לא מוכרים. חלקם היו מוצלחים כמו ג'ק פרוט או פיטאיה ואחרים היו מזוויעים כמו דוריאן.

בטיול הזה חווינו גם לא מעט פעילויות מעניינות. יצאנו לטרקים בסאפה ההררית, רכבנו על אופניים בטאם קוק בה גם שטנו בנוף יוצא דופן של שדות אורז וסלעי בזלת ענקיים, טיילנו במערות פונג נה ועשינו אומגה באורך שמונים מטרים, עשינו קיאקים בין לגונות ומערות (במקום שבו בין היתר צילמו סרט מסדרת קינג-קונג) טיפסנו על סלעים חדים לגובה של כשלושים מטרים באי הקופים רק כדי להנות מהנוף. צללנו בקופיפי וחזינו במראות תת ימיים של אלמוגים מרהיבים, להקות ענקיות של דגים זהובים, כוכבי ים ארסיים וצבעוניים וכרישים.

ספגנו לא מעט תרבות מקומית - בבנגקוק נהננו ממופע ליידי בויז כיפי מחד ומקדשי זהב של בודהה מאידך.

בהאנוי צפינו בתאטרון בובות מים, בסאפה התארחנו ולמדנו על חיי השבטים המקומיים, בטאם קוק טיפסנו כחמש מאות מדרגות תלולות כדי להגיע לפסל הדרקון שבראש הר מוה. בהוי אן ביקרנו בבתים יפנים עתיקים, חזינו במופע מחול וטיילנו בין האהילים הצבעוניים של שוק הלילה. בסייגון למדנו לעומק על המלחמה עם ארה"ב כשביקרנו יום שלם במוזאון המלחמה, חזינו בהעתק מקומי של כנסיית נוטרדאם ובפגודות ובמקדשים הינדים.

כמובן שלא הכל היה ורוד אבל גם הדברים הפחות מוצלחים הם חלק מהחוויה הכוללת - לא תמיד נרדמנו באוטובוס הלילה, וגשכבר הצלחנו יצא שהתעוררנו וגילינו שאנחנו מצונפים בכפיה עם מקומיים שנדחסו במעברים. פיץ הצטנן בתחילת הטיול, הדביק אותי ואז נדבק ממני בחזרה בחיידקים אלימים יותר.

כמו כן, ביותר מדי סיטואציות הרגשנו כאילו מנסים לעשוק אותנו במחיר כי אנחנו תיירים.

הזמן שבילינו יחד בזוג היה נפלא והוא נגדע בפרידה מעצב(נ)ת בפעם המי יודע כמה, בשדה התעופה בבנגקוק. הפעם לצערי, שלא כמו במקרים אחרים לא ידענו מתי תהיה הפעם הבאה שנתראה למרות שדי ברור שלא בקרוב.

גם החזרה לשגרה לא הייתה פשוטה אבל עליה אני מניחה שאספר בפעם אחרת.

וגם - כאן