בלוגהה

זה זמן מה שאני מזכירה לעצמי שקצת זנחתי את הבלוג, שכל כך הרבה קרה ואני לא מעדכנת.

אבל הנה, היום קיבלתי המשך ישיר לנושא עליו כתבתי בפעם הקודמת

אזכיר ואומר שנשלחתי לקורס במהלך פברואר, הייתי אמורה להצטרף לחלקו השני באפריל כאשר שניהם יחד מהווים מעין רקע ותנאי לקורס שלישי שנמשך שבוע ומתקיים בחוף המערבי של ארה"ב.

בישיבה עם המנהל עליה סיפרתי בפוסט הקודם הוא הפתיע ואמר שיש מצב שבמקום הקורס של שבוע הוא ישלח אותי לאחד אחר שימשך שבועיים באחת המדינות הצפוניות של ידידתנו האמריקאית, הוא לא חשב שיפתח כזה בזמן הקרוב וממש יכולתי לשמוע את האסימון שנופל לו בתוך הראש כשאמר שבעצם זו אופציה לא רעה לשלוח דווקא אותי לשם.

בין השורות הבנתי שלמעשה הוא בונה עלי לצאת פעמים לארה"ב, מכיוון שלאחר השלמת ההשתלמות באפריל, יהיה רק אותי וקולגה נוסף אחד שיעמדו בתנאי הסף לנסיעה. כלומר, אם אסע עכשיו לשבועיים, ודאי אסע לשבוע מתישהו ברבעון הבא אחרי הקולגה.

הידד!

אתמול קיבלתי הודעה מפתיעה מהמנהל שלי ובה שאל אם הייתי טסה לארץ השיכורים לשבועיים - שלושה אם היתה לי אפשרות.  עניתי שודאי והוא אמר שלא אתחיל לארוז עדיין אבל הוא רק רצה לוודא כי יתכן שיהיה בזה צורך בקרוב.

היום המנהל קרא לי לשיחה ואמר שהטיסה שלי לארץ השיכורים יוצאת מחר אחה"צ.

מסתבר שהיה להם שם קרייסיס, שדומה מאוד לסיטואציה שנתקלתי בה שם מעט לפני שובי ארצה- ואין להם מספיק כח אדם להתמודד ולכן ארבעה אנשים ישלחו לשם כדי לתת יד.

אבל יש גם קאץ'- הקורס של אפריל מתחיל גם הוא מחר.

נותרתי חסרת מילים, ולא היה לי לגמרי ברור אם הוא שואל את דעתי או אולי זה מבחן כדי לראות מה אבחר. הוא ענה ששאל לדעתי אתמול בהודעה ולמרות שהיה מעדיף שאגש לקורס הוא כבר בחר בשבילי.

וואו.

אז מה הלו"ז?

נכון לעכשיו - טיסה מחר לכעשרה ימים.  חוזרת כרגיל לעבודה לשבוע ואז טסה לפורטוגל לאירוויזיון עם פיץ, לשבוע נוסף של טיולים מחוץ לליסבון ומשם לטיסת המשך לקורס בארה"ב.

המנהל אמר אמר שאם יהיה צורך בי לשבוע נוסף בארץ השיכורים, הוא בסדר גמור עם זה אבל שאדאג שזה לא יפגע לי בתוכניות האירוויזיון.

השאלה האמיתית היא כרגע- עם כל הנסיעות הארוכות האלה, על מה לעזאזל אני משלמת שכירות?

וגם- כאן