דיבורים כמו חול ואין מה לאכול

אולי באמת הגיע הזמן להחליף חברים..

חזרתי לפסיכולוגית בשעה טובה ומוצלחת.

עם הרבה כוח, והמון אומץ.. לחזור לשם שוב.

אז סבבה, והרבה פחות כבד מפעם.. כי גם אני הרבה פחת כבדה,

רק שאין לי משהו ספציפי שאני רוצה להתמקד בו בטיפול..

פשוט לבוא ולדבר. לפשוך באותו רגע את מה שאני צריכה לזהו.. אבל זה לא באמת יעזור לי..

אני אמורה לבוא אלייה ביום חמישי ולהגיד לה אםם חשבתי על משהו שאני רוצה לדבר עליו בטיפול..

אולי אני יגיד לה שאני רוצה שתעזור לי להשתנות.?

להשתנות לגמריי.

ואוו די,אני חייבת להפסיק,

לרצות את כל מה שאין לי ולא לרצות את מה שיש או יכול היה להיות.

זה מתחיל בקטנים ונגמר בגדולים ביותר.

חייבים להעריך את מה שיש,

איך שהוא תמיד רק אחרי שמאבדים אותו מתחילים להעריך אותו.