חדר משלך

חברה שלחה לי כתבה מהאנציקלופדיה של YNET שעוסקת בשמות משפחה שמקורם באם ולא באב.

תמיד בויכוחים על איזה שם צריך לקחת אחרי הנישואין, אם בכלל, מגיעה הטענה שזו המסורת וזה מה שנהוג ביהדות והתחושה שאתה חלק מדבר גדול ממך וכו'.

באופן אישי, זה נושא שמאוד מטריד אותי. לחשוב שזכרי ימחק לאחר מותי, רק בגלל שאני אישה והשושלת שלי כלל לא תהיה מודעת להיותה השושלת שלי מתסכלת אותי, כמו רוב הנושאים שקשורים ל"מה יהיה כאן אחרי שאני אמות".

הכתבה הזו מונה לא מעט שמות של נשים שהפכו לשמות משפחה;

שושלת רבקה הפכה לריבקין/ריפקין וריבל.

שושלת שרה הפכה לסירקין.

בשביס (כמו בשביס-זינגר) מגיע מבת-שבע.

פרומקין (כמו דב פרומקין) מגיע מפרומה.

שפרינצק מגיע מהשם תקווה ביידיש.

וזה רק על קצה המזלג...

שווה קריאה!

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3624563,00.html