חדר משלך

נתקלתי בקטע הזה כבר לפני זמן מה, לדעתי הוא הופיע במקור בגיליון של המגזין "נגה" ואני מביאה אותו גם כאן.

"בגלל שלעבודת נשים אף פעם אין סוף, ולא מקבלים עבורה מספיק כסף, אם בכלל, והיא משעממת או חוזרת על עצמה, ואנחנו הראשונות שמקבלות בעיטה החוצה, ואיך אנחנו נראות זה יותר חשוב ממה שאנחנו יודעות לעשות, ואם אנחנו נאנסות זו אשמתנו, ואם מרביצים לנו אז ביקשנו את זה, ואם אנחנו מרימות את הקול אז אנחנו כלבות מנג'סות, ואם אנחנו נהנות ממין אנחנו נימפומניות, ואם לא אנחנו פריג'דיות, ואם אנחנו אוהבות נשים זה בגלל שלא יכולות להשיג גבר "אמיתי", ואם אנחנו שואלות את הרופא שלנו יותר מידי שאלות אנחנו נוירוטיות, ו/או אגרסיביות, ואם אנחנו מצפות למעונות יום לילדים אנחנו אנוכיות, ואם אנחנו עומדות על זכויותינו אנחנו תוקפניות ולא "נשיות", ואם לא אנחנו נקבות חלשות טיפוסיות, ואם אנחנו רוצות להתחתן אנחנו מנסות ללכוד גבר, ואם לא אנחנו לא טבעיות, ובגלל שעדיין אין לנו אמצעי מניעה בטוחים ב-100% אבל הגברים מסתובבים להם על הירח, ואם אנחנו לא יכולות להתמודד או לא רוצות היריון עושים לנו רגשי אשמה בגלל הפלה ו...בגלל המון,המון סיבות אחרות אנחנו חלק מהתנועה לשחרור נשים".