"לכולנו יש יום חופשי מחר.. נכון?!" שאלה דני וכולם הנהנו.
"אז אולי נלך ליום כיף..בקניון!" אמרה דני
"רעיון מעולה!" אמר דילן "אז אולי כולכם תישארו לישון כאן הלילה?!" כולם הנהנו
ואחרי שראו טלויזיה ודיברו ואכלו הם הלכו לישון..
"מזה הריח הזה..?" אמר דילן ושפשף את עיניו
"פנקייקס!" אמרה דני שעמדה במטבח וחייכה
"טום וטרישה עדיין ישנים?" שאל דילן
"טרישה ישנה..ואת טום שלחתי לקנות חלב!" אמרה דני
"הנה החלב שביקשת!" נכנס טום לדירה
"מדברים על החמור.." אמר דילן ודני צחקה
דני הגישה לשולחן ערימה של פנקייקים והשלושה ישבו לאכול.
"או.קיי יש משהו שאת לא יודעת לעשות?" שאל דילן את דני
"למה אתה מתכוון?" אמרה דני "אלה הפנקייקס הכי טעימים שאכלתי בכל החיים שלי!" אמר דילן
"אני שמעתי מישהו אומר פנקייקס?" התעוררה טרישה
"בוקר טוב ליפהפיה הנרדמת!" אמר טום, משך את טרישה ונישק אותה
לפתע טרישה התיישבה על טום והתחילה לאכול.
"נו.. תאכלו מהר אני רוצה להגיע כבר לקניון!" אמרה דני
"עם כמות הפנקייקים שהכנת זה יהיה בעוד שבע שעות!" אמר דילן
"עם המהירות שטרישה אוכלת זה יהיה בעוד חמש דקות!" אמר טום וצחק
"היי..." אמרה טרישה "אני צוחק!" אמר טום "שיהיה.." אמרה טרישה והמשיכה לאכול
"טוב אני סיימתי.." אמר דילן "גם אני!" אמר טום וכולם הסתכלו על טרישה
"טוב תרגיעו סיימתי.." אמרה טרישה
"יאללה בואו ניסע!" אמרה דני "במכונית שלי?" שאל דילן "למה לא?" אמרה דני
"בואו נלך לחנות הזאת!" הצביעה דני על חנות נעליים. "דני תסתכלי לכאן!" שמעו החבר'ה קול והסתובבו כולם
ופתאום פלשים של מצלמות התחילו להופיע מכל מקום.
"רוצו!" צעק טום הם התחילו לרוץ ונכנסו לאיזו חנות וכך הם נפטרו מהפפארצי
"אתן תתרגלו לזה.." אמרו טום ודילן לטרישה ודני. והם המשיכו במסע הקניות שלהם.
"לאחר ארבע שעות מפרחות של שופינג אני מכריזה בזאת שאני עומדת להתעלף!" אמרה דני והתיישבה על כיסא בבית קפה.
וכולם התיישבו אחריה. "רוצים להזמין משהו?" ניגש אליהם אחד המלצרים.
"ברד!" אמרו הארבעה בפה אחד "איזה טעם?" שאל המלצר
"אני רוצה ענבים.." אמר דילן "אני רוצה לימון" אמר שום "אני רוצה פטל" אמרה טרישה "אני רוצה אננס!" אמרה דני
"מה הקטע של הצלמים האלה?!" שאלה דני
"זאת הפרנסה שלהם.." אמר דילן
"טוב..אל תקחו את זה כזה קשה.." אמר טום
"זה פשוט דיי מוזר שאנשים רודפים אחריך ברחוב רק כדי לצלם אותך." אמרה דני
"אנחנו חיים עם זה מאז שאנחנו תינוקות אז זה לא ממש מזיז לנו אתן תתרגלו.." אמר טום
"הנה הברד שלכם!" אמר המלצר "תודה.." אמרה דני
"איהה" צעק דילן "מה קרה?" שאלה דני "המוח שלי קפא!!" אמר דילן ודני צחקה
____________
"מה אני אעשה?!?!?!" ראתה דני איש משופם צועק על המלצר
"אני לא יודע.. אל תצעק עלי אני לא אשם בזה!" אמר המלצר
"אני מצטער.. אני פשוט מאוד לחוץ!" אמר האיש המשופם
"מתי הם הודיעו לך שהם מבטלים?" שאל המלצר
"הרגע! אני חייב להשיג הופעה!" אמר האיש המשופם
דני ודילן הסתכלו אחד על השני "אתה חושב מה שאני חושבת?" שאלה דני
"אני על הגיטרה את שרה?" שאל דילן "סבבה.." אמרה דני ושניהם עלו לבמה
"שלום קניון L.A את השיר הבא כתבתי שהייתי בן 14 והוא נקרא אני מה שאני" אמר דילן
"דילן, דני, דילן, דני" נשמעו קריאות של עשרות נערים ונערות שהיו בקניון
***
כי אני יודע [יודע]
לאן שלא אלך [אלך]
אני יודע מי אני
אני מה שאני
אני מה שאני
***
השיר נגמר ודני ודילן ירדו מהבמה
"הצלתם אותי היום!" האיש המשופם ניגש לדני ודילן
"אין בעיה.." אמרה דני
"איך אני יכול להודות לשם?" שאל האיש המשופם
"לא צריך להודות לנו.." אמר דילן
"ביי.." אמרה דני
"ביי.. ותודה על הכל!" אמר האיש
"אין בעד מה.." אמרו דילן ודני
לפתע המון נערים ונערות ניגשו אל דני ודילן וביקשו חתימות.
"טוב.. אני וטרישה הולכות הביתה.." אמרה דני אחרי שסיימה לחלק חתימות
"רוצות שנסיע אתכן?" שאל טום
"לא.. לא צריך.." אמרה דני
"טרישה יש בעיה.." אמרה דני "מה הבעיה שאלה טרישה
"בעוד חושד יש לדילן יום-הולדת ואין לי מושג מה לקנות לו!" אמרה דני
"יש לכם יום-הולדת בהפרש של שבועיים?, שאלה טרישה
"כן, בכל אופן מה לקנות לו?" שאלה דני
"זה קל.. תקני לו את הגיטרה מהדור החדש!" אמרה טרישה
"את גאונה!" אמרה דני לטרישה וחיבקה אותה
"נולדתי ככה!" אמרה טרישה וצחקה.
"יאללה ביי.." אמרה דני ונכנסה הביתה
"היי אמא.." אמרה דני "היי.. איך היה לישון אצל דילן?" שאלה אמא של דני
"אני ישנתי עם טרישה והוא ישן בסלון עם טום!" אמרה דני
"אה..מה עשית היום?" שאלה אמא של דני
"הייתי בקניון והופעתי עם דילן.." אמרה דני "יפה לך.." אמרה אמא שלה
"טוב..אני ממש עייפה אני הולכת לישון." אמרה דני ועלתה למעלה.
היא נשכבה במיטה, אבל לא הצליחה להירדם..
הייתה לה הרגשה לא טובה בנוגע ליו-ההולדת של דילן..
*תגיבו*
טלצ'
בבלוג זה
בכל הבלוגים
