L.o.v.e.l.e.s.s

אני הלכתי בחוץ,הוא עמד בקצה העיר המרוחקת,תהיתי האם באמת יש לי סיבות לאהוב.

                       אתה האהוב הרחוק שלי,נוכל לקרוא לזה אהבת אמת?

באותו משחק,אין מנצחים ואין מפסידים,אני תוהה,אתה עדיין עומד באותו מקום?

                       כבר שעה מאוחרת,המחשבות שלי עדיין נודדות אלייך.

שקר.שקר.ועוד שקר. למי בינינו יש כוח להעמדת הפנים הזו?

                      הם קוראים לי להכנע,אתה אהוב קרוב,מבין אותי באמת.

כבר עובר עוד יום,חלפו כמה שניות מאז,אני עדיין ממתינה לראות האם תשוב.

                      אבל אתה באמת זוכר נכון?

שנינו יודעים,אתה יודע.אני יודעת,הם יודעים.

                     אבל אני כאן.

                     אתה כאן.

הלכתי לעצור,אני אתן לזה לעצור כאילו זה כלום.

זה היה מביך שהייתי צריכה להתסובב ולרוץ הרחק משם.

הלוואי ויכולתי לא לראות את זה,

הצרצרים ששרו מרחוק,האם אמות ביחד איתם?

ואם אמות מחר,אהיה טובה ממה שהייתי אתמול?

רק עמדתי שם,והרגשתי שאני יכולה להפסיד משהו.

פשוט עצרתי שם לבד באמצע הדרך,

הלב שלי באמת יכול להיות חזק?

אם אני צריכה לרחף בקלילות,

אבל בשביל הפעמים שאני יודעת את האמת,שבמפנים החיים שלי ריקים.

לא אשלה את עצמי יותר,

אל תבכה,שם מרחוק,

הלב שלך חזק,

ומרחוק מישהו ממתין רק בשבילך.