זהו. זה הפוסט הראשון.
אני יודע שזה נראה עוד פוסט כמו כל הפוסטים הראשנים.
אנשים מדברים. על זה שהם רצו לדבר עם הרבה אנשים.
לרשום את הדברים שלהם. לעומתי,
עד עכשיו אני לא בטוח בצעדי.
ואני בוחר אותם בקפידה.
עד עכשיו נמנתי עם אותם אלה השונאים את ישרא.
המקללים את תרבות העדר.
ועכשיו כל מה שאני רוצה-
זה להפוך לאחת ממנה.
ברור שאתם לא תבינו את מהות הפוסט.
לא בגלל שאתם סתומים,מפגרים.
אלא בגלל שאתם לא מכירים אותי.
אומרים אין שכל אין דאגות?
אין יותר ממני המסכים עם המשפט הזה עכשיו.