הבנאדם הראשון שהייתי רוצה לדבר איתכם עליו זאת בר.
אישתי הבלתי מעורערת. חח.
אז ככה.
הכל התחיל לפני 5 שנים בערך.
היו לנו בבית ספר חיילים,שהעבירו לנו פעילות. לאט לאט התגלגל שהפעילות הזו הפכה לתנועות נוער. שזיכתה לי להיפגש עם האנשים הכי מעולים וטובים שהכרתי אי פעם בחיי.
בר היתה מסוג האנשים שלא הכרתי בשכבה.
לא קרץ לי. אהבתי את החברות שלי.
בגלל פעיליות התנועה התקרבנו. חווינו ביחד. התחברנו ממש.
יום אחד בר באה וסיפרה לי שהיא בקטע של בנות. זה היה באמצע שיעור בבית ספר. ובדיוק החלון נשבר. באותו יום נפגשנו שוב. דיברנו. ושנינו התוודנו על אהבותינו לבני מינינו.
מאותו יום. עד עכשיו. אנחנו נפגשים כל יום. אחד בתחת של השניה כמו זוג נשוי.
ממש .
לפעמים אני לא אוהב דברים שהיא עושה. או אומרת לי. אבל..אני שותק. לא רוצה להרוס את החברות הזו.
היא טיפוס מדהים באמת. אבל קשה איתה.