אני כלך כך הפכפכה מצד אחד רוצה / מאמינה במשהו ומצד שני מאמינה בדברים סותרים ועושה דברים שונים.
אני מתחילה להיות אובדת עצות.
אני מתחילה לא להבין את עצמי...
:וב,שקד, בואי תגדירי את עצמך...
:שואלים אותי את השאלה הזו הרבה , האם באמת אני מאמינה בכל מה שאני זורקת לאוויר?
:אז שקד, מה את!?
:אמממ אני...
אני ישראלית,פטריוטית,ציונית,
אני מנהיגה, כריזמטית,משכנעת
אני יודעת להתבטא ותמיד יש לי מה להגיד
אני אכפתית ואוהבת לעזור
אני שונאת אנשים שמרחמים על עצמם
אני מתנדבת בכל מה שרק אפשר ואוהבת לעשות יותר בשביל אחרים מאשר בשביל עצמי
אני שמנה ואני לא שלמה עם הגוף שלי
אני שונאת אנשים אטומים שחושבים רק על עצמם
אני חברותית ובעלת חוש המור
אני אוהבת את המורכב והיפה-הטבע.
אני יודעת להנות מהדברים הקטנים
אני שונאת מתנות וימי הולדת
אני אוהבת לישון ולעשות ספורט
אני שונאת ללמוד בבית ספר
אני בעלת חלומות הגיונים ובעלי פוטנציאל הגשמה
אני חולמת לעשות שינוי גדול בהרבה תחומים.
אני בנאדם אופטימי (בדר"כ?)
אני תוםבוי מוחלט אבל יודעת שיש בי אישה בכל מובן המילה
אני בחורה חכמה ואוהבת להשכיל.
אני זאת אני.
בנאדם פשוט שרוצה לעשות דברים גדולים.
:אז זאת שקד?!? צועק הקול בתוכי...
:כרגע לא...(אני חושבת בקול רם)
הבצפר מוציא לי את השמחת חיים, את החשק לחייך
הבעיה היא שכל מי שמכיר אותי יודע כמה אני אוהבת לחייך לצחוק ולהיות מאושרת.
אני מרגישה חסרת אונים מול העולם הגדול.
אני לא לומדת, אבל אני מרגישה שאני בחורה חכמה ומרגישה פספוס ("למה לא לסיים עם זה עכשיו?")
אני חסרת אונים!!!!
פעם הייתי עושה. רוצה. היום... אין לי כוחות!
אני חוזרת מביביסיטר...
כמה רציתי להיות רופאה...מזה רציתי?!?
אני עדיין רוצה...
אבל פתאום ראיתי שם את כל הספרי רפואה
והבנתי כמה החלום רחוק מהמציאות....
עוד מבוי סתום.
: רגע. רגע.אני לא מבין...את מגידרה את עצמך כאופטימית וכל הפוסט הזה מלא
עצב וחוסר אונים, איך זה מסתדר בין השניים?!?
:שאלה יפה...
אני לא יודעת איך להגיב...
זו תקופה וכל פעם שאני אומרת את המילה הזו-"תקופה"
המשפט "יש עליות ויש ירידות, הכל עניין של תקופה"מתגלגל לי מול העיניים..
אז כנראה שכרגע אני בירידה. בלי כוחות ובלי רצון מקווה להרים את עצמי.
: טוב אני מקווה שתצליחי...אני מכיר אותך אני יודע שתצליחי!
: תודה.
-מזל שיש בלוג כדי לנהל דו שיח עם עצמי ולתת לעצמי חיזוקים חיובים,חשבתי שזה יסדר לי מחשבות.
לא עזר-
עד כאן.
משקד-הילדה שתמיד מסתכלת על הצד החיובי
אבל עכשיו... "עכשיו זו תקופה".
בבלוג זה
בכל הבלוגים
