The Road To Happiness

אני חושב שזה הפוסט האחרון שאכתוב,

פתחתי את הבלוג הזה כדי למצוא אושר, 

הבנתי שלא אמצא אותו אף פעם.

מצאתי אתמי שאני אוהב, יותר מהכל.

יותר מאת החיים לי עצמם, אבל נראה שהיא לעולם לא תהיה שם.

היא לעולם תרצה אותי כמו שאני רוצה אותה, היא לעולם לא תראה בי את מה שאני רואה בה.

אני מרגיש בעצמות שלי את האהבה שלי אליה.

אבל היא לא רואה את החיים כמוני, לצערי. 

היא לא רואה אותי ככה.

היא צריכה את החופש, את החיים, את הבחירה, את הברירה, את הזמן, את המחשבה.

היא צריכה את עצמה לעצמה ועם מה שהיא תרצה.

ואני לעולם לא אהיה חלק מזה.

ואני רוצה לחבק אותה כל היום, להציף אותה בכל מה שאוכל לאהוב.

אבל היא לא.

ולי אין מה לעשות, והכל אבוד לי.

אז שלום. לעד אהיה לי לבד, אשוטט על כנפי הכלום של החיים.

העיקר שיש אלכוהול.