אחרי שנים של ירי קסאמים על שדרות החליטה ממשלת ישראל להגיב בפעולה צבאית נרחבת ברצועה. יש שיאמרו שהפעולה באה בעקבות הירי על אשקלון, כלומר שתושבי שדרות פחות חשובים מתושבי אשקלון מה שכמובן לא נכון. אם כן מדוע מגיעה תגובה דווקא עכשיו?
הסיבות לכך הן פוליטיות בעיקרן, אחרי סגת דו"ח וינוגרד גם אולמארט וגם ברק זקוקים לאיזה שהוא הישג בתקופת כהונתם על מנת להיות רלוונטיים בבחירות הבאות. כל עוד לא הוגש דו"ח וינוגרד רוה"מ חשש לצאת לפעולה. הזכרונות מהמלחמה הדהדו בראשו, הביקורות איימו להפילו ומפלגת העבודה עשתה קולות של אופוזיציה. אולם הדו"ח המינורי יחסית בכל הקשור לאחריות האישית של הדרג הפוליטי העניק לאולמארט ההזדמנות לנסות לתקן את "הנזקים" הפוליטים שגרמה לו המלחמה.
הדו"ח גם השפיע על התנהגות מפלגת העבודה והעומד בראשה. ברק הבין כי הדו"ח לא מאפשר לו פרישה נוחה מהממשלה. הוא הבין כי בבחירות חדשות עכשיו נתניהו והליכוד מנצחים בקלות. לכן, שני האישים היו חייבים לבצע משהו דראמטי על מנת להיות רלוונטיים. לכן זה לא מפליא כי דווקא עכשיו מתבצעת הפעולה הגדולה בעזה.
עכשיו רק ניתן להעריך למה פעולה כזאת יכולה להביא. אם המטרה היא לחסל את חמאס ואת הטרור הרי שזה בלתי אפשרי. אם המטרה היא להחזיר את השליטה ברצועה לידי אבו מאזן הרי שזה כמעט בלתי אפשרי, לשלוט בכל הרצועה איש לא רוצה. אז מה נותר? נותר ליצור "רצועת ביטחון" של צה"ל בתוך הרצועה על מנת למנוע ככל שניתן ירי והברחת אמל"ח לרצועה. אם זוהי המטרה דיינו. רק חבל שמי שביצע את ההתנתקות לא השכיל להבין כי למרות שהוצאת ההתיישבות האזרחית מרצועת עזה היתה הכרחית , השארת רצועת בטחון צבאית ללא יישובים אזרחיים היתה הכרחית לא פחות...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
