"הלוו" ענתה בקוצר רוח
"יורם נמצא?" שאל הקול בצד השני
"לא הוא יצא ,למסור לו הודעה?" שאלה בזריזות
"תמסרי לו שאם הוא לא מביא לי את הכסף מחר ב12 בצהריים
הוא לא יראה אור יום יותר" אמר וניתק.
פרק 14 -
היא הרגישה שליבה מחסיר פעימה. היא שמעה מהאפרקסת צליל שמתריע להניח את השפורפרת במקום. היא נבהלה כל כך. היא רצתה להאמין שהיורם שהאדם דיבר עליו זה יורם אחר ,לא אבא שלה. היא שמעה את הדלת למטה נפתחת ושמעה את רשרוש המפתחות של אביה.
"אורטלי?" שאל כשנכנס
היא לא אמרה כלום.
"את בבית?" המשיך לשאול
"הבאתי לך משהו לאכול" אמר
"אני במקלחת ,אני כבר יורדת" אמרה לבסוף
היא נכנסה חזרה למקלחת ,במהירות סיימה.
"אבא אני צריכה לדבר איתך" אמרה כשירדה למטה.
"בואי שבי, הבאתי לך פיצה עם זיתים ,כמו שאת אוהבת" אמר וחייך
"אני יודעת הכל" אמרה לפתע
"מה את יודעת?" שאל כלא מבין
"על הכסף..אני יודעת" אמרה ודמעות חנקו את גרונה
"איזה כסף?" אמר שוב
"הכסף שאתה חייב לאיזה מישהו.." אמרה והביטה בו
"אני באמת לא יודע על מה את מדברת ,מאיפה שמעת את זה?" שאל
"אבא אל תסתיר ממני את זה! אני יודעת ,הוא התקשר לכאן ואמר שמחר
ב12 אתה צריך להביא לו את הכסף ואם לא אתה..." אמרה ודמעות החלו לרדת מעייניה
"אני מה?" שאל לא מבין
"אתה...הם..הם יהרגו אותך" אמרה ופרצה בבכי מר
"אורטלי תרגעי ,אני לא יודע על מה את מדברת ,
אני לא חייב לאף אחד שום דבר" אמר וחייך אלייה
"אתה בטוח?" שאלה אותו
"ב100 אחוז!" אמר וחיבק אותה.
"אז מה השיחה הזאת הייתה?" שאלה
"סתם ,טעות ,לא חסר אנשים ששמם יורם בעולם ,הא ילדה שלי?" אמר ונשק על מצחה.
"אני שמחה שזאת הייתה טעות ולא יותר" אמרה וחייכה
"תגידי ,חופש גדול את לא יוצאת עם חבר שלך או משהו?" שאל וחייך גם הוא
"האמת שכן ,מחר הוא לוקח אותי לטיול" אמרה ונזכרה בתיק שהיא צריכה לארגן.
"יפה מאוד ,תשמרו על עצמכם.." אמר ולא סיים את המשפט
"נשמור ,אני הולכת לארגן תיק למחר" אמרה במהירות ועלתה למעלה.
~
היא עלתה לחדר וראתה שקיבלה SMS מאביב -
"מחר תהיי מוכנה בשמונה
אני בא לאסוף אותך ,
ואל תשכחי שאני
אוהב אותך עד סוף העולם.."
"איזה חמוד" אמרה מעבירה את מחשבותיה בקול
היא התארגנה והלכה לישון כדי שתתעורר בזמן למחורת.
-
כשקמה בבוקר היא ראתה שהשעה 7 וחצי ומהרה להסתדר לפני שאביב יגיע.
בדיוק כשסיימה את כל הסידורים האחרונים היא שמעה את אביב צופר לה ויצאה אליו.
"נסיך שליי" אמרה בקול כשרצה אליו
"אהובתי" אמר ונישק אותה
"מנשמע איתך?" שאלה כשנכנסה
"עכשיו כשאת לידי הכי מדהים ,מאצלך?" שאל
"עכשיו אחרי שאמרת את זה ,מעולה" אמרה ונישקה אותו
"תגידי מה עם הבחור הזה שדיבר איתך אז כשהיינו במסעדה?" שאל
"כלום ,הוא היה סתם מישהו מעצבן שניפנפתי" אמרה לו
"ראית אותו שוב מאז?" שאל
"הוא בא לחנות לפני כמה ימים.." אמרה כבדרך אגב.
"מאיפה הוא יודע שאת עובדת בחנות?" שאל כלא מבין
"עקב אחריי אני יודעת" אמרה
"הוא חולה נפש" קבע בתוקפנות
"בסדר ,בוא לא נדבר עליו יותר.." אמרה וסגרה את הנושא
"טוב.." השיב
"נו אביב אתה יודע שאני אוהבת אותך תפסיק לעשות לי פרצופים ,
אנחנו נוסעים עכשיו לאנשהו ואני אפילו לא יודעת לאן האמת,
אבל בכל מקרה ,אני רוצה שיהיה לנו כיף" אמרה ונשענה על כתפו.
"אני עוד אעשה תאונה בגללך" אמר וחייך אלייה
"אז תפסיק לבלבל את המוח ותנהג כמו בנאדם" אמרה והוציאה לו לשון
אחרי שעתיים של נסיעה הם הגיעו למקום שאליו אביב רצה לקחת אותה.
הם יצאו מהאוטו ,אל מולם עמד בית ענק ומסביב הכל ירוק וים במרחק נגיעה.
"יואוו איזה מדהים פה" אמרה והרגישה מאושרת
"והכל שלנו" אמר וחיבק אותה מאחור
"אני אוהבת אותך אתה לא מבין אפילו כמה" אמרה והסתובבה אליו לנשק אותו
"גם אני אותך ,בואי ניכנס" אמר ,תפס אותה בידיו ורץ איתה פנימה.
"אני פשוט בהלם" אמרה כשראתה את כל חמשת הקומות שיש בבית
"אל תהיי בהלם ,יש לנו את הבית הזה לכמה זמן שאת רק רוצה" אמר לה
"אביב אני פשוט מתה עלייך" אמרה וקפצה עליו בחיבוק
"רעבה?" שאל
"נו ברור ,שאני לא היה רעבה?" אמרה בחיוך
"לא רואים שאת כל הזמן רעבה" אמר וצחק
-
"אבי ,זה יורם ,תשמע אני יודע שאני צריך להביא לך
את הכסף היום אבל.." אמר ולא סיים
"שום אבל. יש לך שעה להשיג את הכסף
או שאתה יודע מה הסוף" אמר ובטון קולו נשמע חיוך
"אני מבקש עוד קצת זמן ,יש לי בעיות.." אמר
"לא מעניין אותי. אבל יודע מה? אני נחמד היום ,
יש לך עד מחר בבוקר. ואז, אני כבר אפסיק להיות נחמד.." אמר וניתק.
-
"רועי אני לא יודעת מה לעשות" אמרה רונה והתיישבה על מיטתו.
"מה קרה?" שאל
"עומר ,הוא לא מדבר איתי ,אני פוחדת שיקרה..אתה יודע מה שקרה אז" הסבירה
"תראי את חייבת לדבר איתו ,אתם לא ילדים קטנים ,
שבי דברי איתו תגידי לו שאם הוא רוצה להגיד לך משהו שיגיד.." אמר מנסה לעזור לה
"אבל אם הוא יגיד שהוא רוצה שניפרד?" שאלה בעצב
"אז אולי הוא לא בשבילך" אמר לה
"אני מפחדת" אמרה
"אני פה ,אל תדאגי" אמר
"אני לא אוכל שוב לשמוע את זה ,שוב לדעת שהייתה מישהי אחרת..."
אמרה ורק מהמחשבה על כך נתקפה חרדה.
"תתקשרי אליו עכשיו ותקבעי איתו פגישה ,תגידי לו שזה דחוף" אמר לה
"אתה צודק ,אין אתה פשוט צודק" אמרה והביטה בעיניו
היא לחצה על הספרה 3 לחיצה ארוכה שהייתה קיצור מהיר לעומר.שבדר"כ בימים
טובים היו מדברים כ"כ הרבה..
"עומר? זאת רונה" אמרה כשענה
"היי.." אמר ביובש
"תשמע אני חושבת שאנחנו צריכים לדבר" אמרה
"דברי" אמר
"שיחה רצינית ,פנים מול פנים" אמרה ברצינות
"טוב ,בואי עכשיו אם בא לך" אמר לה
"מתאים לי ,עוד עשר דק' אני אצלך" אמרה והם ניתקו.
"סוף סוף אני אדע את האמת" אמרה רונה לרועי
"בהצלחה ילדה" אמר בעודו מחבק אותה ומלווה אותה ליציאה.
-
"שלום ,מי פה בעלת המקום?" שאלה נועה כשנכנסה לחנות הפרחים הקטנה
"אני ,מי הגברת?" שאלה אירית בחביבות
"נועה נעים מאוד ,שמעתי שאת מחפשת עובדת" אמרה וחייכה אלייה
"כן ,האמת שכן" אמרה והביטה בה
"אז אני מעוניינת" השיבה למבטיה
"בת כמה את?" שאלה
"17 וחצי" אמרה בחיוך
"אוקיי ,האמת שאת נראת לי בסדר ,אז התקבלת" אמרה בנעימות
"באמת? את לא שואלת אותי שומדבר נוסף?" שאלה בפליאה
"לא ,את נראת אחראית ואני צריכה כזאת ,בפרחים את בטח לא מבינה
כי נערים בגילך לא מתעניינים בזה ,אבל את גם נראת
כמו אחת שתלמד עם הזמן ,התקבלת" אמרה והלכה בזריזות להסיר
את שלט הדרושים שתלתה בחוץ.
"וואו ,תודה ,את לא תתחרטי על זה" אמרה לה
"את זה תוחיכי לי בהמשך" השיבה.
-
רונה הגיע לסף דלתו של עומר.היא נשמה עמוק ודפקה בדלת.
"שלום" אמר עומר בקרירות מסויימת כשפתח את הדלת.
הוא הזמין אותה להיכנס ,והיא נענתה.
"אז ,על מה רצית לדבר איתי?" שאל באדישות
"על זה." אמרה והביטה בו
"מה?" שאל בשנית
"על היחס הזה שאתה נותן לי כאילו אני זרה בשבילך" אמרה בשטף מילים שזרם מפיה.
הוא שתק מספר דקות הביט מטה כאחד שאין לו תשובות.
"תראי ,כבר הרבה זמן שזה פשוט לא זה" אמר לה בעדינות
"זה לא זה כי אתה הפסקת לדבר איתי פתאום" אמרה
"כי הרגשתי שאני כבר לא מרגיש אלייך מה שהרגשתי פעם" אמר בצער
"אבל היה בסדר ,אתה היית רגיל איתי כמו תמיד" אמרה כלא מבינה
"היה לי קשה לחתוך ,בכל זאת היה ביננו משהו" אמר כמסביר את עצמו
"יכולנו לשקם את הקשר ..אנחנו עדיין יכולים" אמרה נואשת
"לא ,זה לא מתאים רונה" אמר
"למה לא?" שאלה
"כי אנחנו רחוקים כבר הרבה זמן..אני כבר לא בקטע את במקום אחר.." אמר מתרץ
"יש לך מישהי אחרת?" שאלה בישירות
"מה זה משנה?" אמר מנסה להתחמק
"בטח שזה משנה!" אמרה בכעס מלווה בדמעות
"יש לי מישהי ,עכשיו במה זה עזר לך?" שאל
"לדעת שעשיתי את טעות חיי שנשארתי איתך ,
שהייתי צריכה לזרוק אותך עוד ברגע שידעתי שאתה בוגד
בי עם הזונה ההיא" אמרה והדמעות רק המשיכו להציף את עינייה.
"את לא עשית טעות ,אני אהבתי אותך אז ,ואני יודע שגם את אותי" אמר לה
"גרמת לי להתנהג כמו טיפשה ,כמה זמן אתה כבר לא באמת איתי?
חודש? חודשיים? חצי שנה? כמה?" שאלה ואימללה את עצמה יותר ויותר
"מה זה חשוב? היה לנו טוב ביחד ,ועכשיו כל אחד יעבור לדרך אחרת" אמר לה
"אהא ,כל אחד יעבור לדרך אחרת ,מה שתגיד" אמרה וקמה מהר ממקומה ויצאה מהדירה.
-
...:"אז מה עם נסיכת הפרחים?"
....:"עם נסיך החלומות שלה באיזה מקום לא מוגדר"
...:"טוב אני מגיע לשם בערב ,אתה משוחרר בינתיים ,אני אשלם לך אח"כ"
...:"אוקיי ,נשתמע" אמר וניתק.
-
"תגיד כמה ילדים היית רוצה?" שאלה אורטל את אביב כבדרך אגב
"ממ שלושה" אמר וחייך אלייה
"רק שלושה?" שאלה
"לא מספיק?"
"לא ,אני רוצה שישה" אמרה בחיוך
"כשתתחתני תביאי שישה" אמר והוציא לה לשון
"ואם אני אתחתן איתך?" שאלה
"לא חשבתי על זה" אמר
"אתה רוצה להגיד לי שאף פעם לא העברת לעצמך את המחשבה שנתחתן?" שאלה
"לא ,כלומר אנחנו עוד צעירים.." אמר
"ברור שלא עכשיו אבל בעוד כמה שנים" אמרה
"לא חושב על זה ,טוב לנו עכשיו ,אני אוהב אותך עכשיו ,
למה לחשוב כבד?" אמר בקלילות שכזאת
"אני חושבת על זה לפעמים" אמרה בכנות
"בנות תמיד חושבות בגדול" אמר לה
"כי אנחנו בטוחות בקשר לעומתכם.." אמרה
"אנחנו פשוט לא רצים להקים משפחה" אמר
"טוב די ,אנחנו נשמעים כמו איזה זוג בן 100" אמרה וצחקה
"מה החלום שלך?" שאל
"להיות מאושרת" אמרה
"ועכשיו את מאושרת?" שאל
"הכי שבעולם" אמרה ונישקה אותו.
-
"אני בבית" אמר יורם כשנכנס
"היי" אמרה נינה והמשיכה לחתוך ירקות לסלט
"מה נשמע?" שאל
"בסדר ,מה איתך?" שאלה גם היא
"גם ,הכל בסדר" אמר והתיישב במטבח
"אתה שומע הייתי היום בבנק והייתה העברה די גדולה שאתה אישרת
מהחשבון שלנו לחשבון אחר, אתה יודע במה מדובר?" שאלה
"כן..נינה תשמעי הייתי צריך לספר לך מזמן" אמר והשפיל מבטו
"מה קרה יורם ,מה את מסתיר ממני?" שאלה
"זה התחיל בקטן ,על סכום כסף לא משמעותי ,הייתי משחק סתם בשביל כיף,
אבל אז הציעו לי להרוויח הרבה כסף...וזה נשמע טוב" אמר
"על מה אתה מדבר? במה היית משחק?" שאלה
"הימורים ,קזינו" אמר בקצרה
"למה לא סיפרת לי?" שאלה המומה
"חשבתי שזה יסתדר ,שאני אוכל לסדר את זה לבד" אמר לה
"אתה זוכר מה אמרתי לך כשהתחתנו?" שאלה
"שמעכשיו אנחנו יחידה אחת..." אמר ולא הספיק לסיים
"..מתמודדים עם הכל יחד בטוב וברע" השלימה אותו.
"אני מצטער" אמר לה וניגש לפייס אותה
"בכמה כסף מדובר?" שאלה
"הרבה" אמר
"אנחנו נסתדר יורם ,יהיה בסדר" אמרה לו וחיבקה אותו חיבוק אוהב.
"העיקר שתשמרי על הילדים" אמר בשקט.
הוא ידע שלא הכל יהיה בסדר ,ולא סיפר לה שמחר הוא חייב להחזיר את הכסף ואם לא...
-
זהו!
כ"כ מצטערת שהשארתי אותכם ככה הרבה זמן בלי פרק.
מבטיחה לעדכן יותר עכשיו.
אוהבת 33>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
לירי שכותבת סיפור (: