אני עייפה, אני בקושי עומדת על הרגליים, אין לי כוח לכלום ולאף אחד.
מתפוצץ לי הראש, ואני מרגישה כאילו הבטן שלי נהפכה בקסם למנוע של מכונית משנות השבעים, כי ככה היא נשמעת בערך.
הייתי בים, הייתה לי בחילה, נאלצתי ללכת שעה אחריי שרק הגעתי כי לא הרגשתי טוב.
אין לי שקל על התחת.
ואני מתה, מתה, מתה, מתה לאכול!!!111!!
הסתכלתי על קופסאת השוקולד [שוקולד פרה- הכי טעים בעולם] בערך חצי שעה וניסיתי לחשב, ללא הצלחה כמובן
כמה קלוריות אני אוכל בפרוסה או שתיים.
בסוף, אחריי כל החישובים, אחריי כל הזמן שביזבזתי על זה, זרקתי את השוקולד לפח.
מסתבר, שכשלא אוכלים כמה ימים טובים, מתחילים לראות הזיות ולהיבהל מאוד בקלות מדברים קטנים אפילו כמו צעקות.
אין לי כסף אפילו לקנות מסטיקים, ואמא שלי [יימך טפוטפופטפוטו] מנסה לדחוף לי אוכל לפה כי היא טוענת שאני לא אוכלת כלום אך, למרות כל זה, אני מצליחה בדרך משונה, לא הגיוניית, לשכנע אותה שאכלתי בחוץ/אצל חברה...
בנוסף לכל השיט הזה, יש לי גם דלקת גרון והתחילה לי האלרגיה-שוב.
אני לא מפסיקה להתעטש, וזה הדבר הכי מעצבן, במיוחד כשיש לך דלקת גרון.
הדבר הטוב היחידי שקרה, זה שיש לי פאלפון חדש, ואני מצטלמת מאודמאוד הרבה.
אפילו צילמתי את השומנים שלי.
[אבל אני אחסוך ממכם את הזוועה הזאת].
וגגגגגגגגגגגם, שברתי לחבר שלי את הטלפון.
כי הוא עיצבן אותי, אז בטעות זרקתי אותו, חשבתי שהוא ייתפוס אותו, והוא לא תפס.
אהה, הוא ייקח את זה לתיקון.
השינוי מזג האוויר הדפוק הזה, דופק לי ת'בריאות ות'מצב רוח.
אני חולה כאילו עכשיו חזרתי מאנטארטיקה, אחריי שטיילתי שם בבגד ים.
אני מקווה שיעבור.
לילה טוב, ושיהיה לכם שבוע טוב.
3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
.Miss Lis