לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Roots before Branches


...The greatest thing you''ll ever learn is just to love and be love in return

Avatarכינוי:  .Mr Brightside

מין: זכר

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2016

Day 206.


206 יום מסביב לעולם...
מאתיים ושישה ימים בהם אני מתעורר כל בוקר לחוויה עוצרת נשימה אחרת והולך לישון עם זיכרון חדש לארכיון.
אני לא מאמין שאני כבר 7 חודשים משוטט לי ברחבי הגלובוס היפייפה הזה, מתוכם 5 חודשים בלי אף אחד מהחיים שלפני המסע, חופשי ומנותק. 
טרם אסכם על התובנות שרכשתי, המכשולים שהתגברתי עליהם והיכולות שלמדתי שקיימות בי-זה פשוט עוד לא הזמן. 
החודש האחרון שלי במסע הגיע והבטן מתהפכת מבפנים. רומן נולד בין הפרפרים לבין הדאגות והחששות שלי.
אני מצליח לדמיין את רגע השיא בשדה התעופה, בו אני חוזר ומחבק את כל האהובים שבחיי... אבל מה אחר כך?
באיזו משבצת כל אחד עומד עכשיו? האם כולם נראים אותו הדבר? מתנהגים באותו האופן? מהי האינטרקציה שקיימת והאם יש לי מקום לצידם בכלל?
יותר מידי שאלות חסרות מענה. 
יש איזושהי אמונה בתרמילאים הישראלים שעוזבים את הארץ לתקופה שהיא מעלה מארבעה חודשים.
ישנה ציפייה שכולם יגדלו שיער, ישתזפו, יעשו סמים, ירזו ויחזרו בהוקוס פוקוס לארץ אל כסא הלימודים.
פגשתי ואני ממשיך לפגוש חבר׳ה שטוענים שהתשובה לשאלת השאלות ״מה תרצה לעשות כשתהיה גדול?״ נענית בטיול הגדול שלהם.
אני לא מצליח להתחבר לזה.
המסע שלי התחיל כבריחה משגרה חסרת מעצורים ומנוחה מהמכשולים שהחיים הציבו לי בשנים האחרונות.
הוא התפתח להיות מסע של כיבוש יעדים וחלומות וכנראה יסתיים בחשק לעוד.
אני יודע שעם גודל הרצון להקשיב לכל שיתופיי תתלווה השאלה שממנה אני חושש שכולם ישאלו- ״אז מה עכשיו?״ 
פסיכומטרי? השלמת בגרויות? אוניברסיטה?
 
כיבוש פסגה מושלגת או צלילה למעמקי האוקיינוס לא הובילו אותי לחשוב על אף אחד מהנושאים האלה. 
אתם הובלתם. אותם אנשים שמחכים לי בזרועות פתוחות בישראל, אותם אנשים שאני חושש לא לזהות, שכל אחד מהם על סף או בעיצומה של שיגרה סטודנטילית שאני לא מצליח להכיר בה.
מצאתי אושר מסביב לכדור, בהיחשפות למקומות חדשים, תרבויות אותנטיות, ערים מרגשות, צבעים שונים ונופים מעוררי השראה. 
בעוד 31 יום אני חוזר לארץ ואיני יודע למה לצפות. 
אני צריך את הביטחון שיקבלו אותי לא משנה באיזו דרך אבחר. גם אם היא תהיה להשתלב במסלול של כולם או לסלול לעצמי מסלול חדש. 
אני צריך את האישור שאני לא חריג בעולם הזה,
אני לא היחיד עם מגירה מלאה בחלומות. 
נכתב על ידי .Mr Brightside , 25/4/2016 21:03  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





18,946
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל.Mr Brightside אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על .Mr Brightside ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2022 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)