11 חודשים ..
זה הזמן בו צללתי לתוך העיניים , גיליתי את הדמעות
זה הזמן בו ראיתי את החיוך , ואת הגומות
הזמן שבו נישקתי , חיבקתי , צעקתי וכעסתי .
אבל עדיין לא הספקתי הכל .
לאבד תחושה של זמן ואפילו של הגוף
זה מה שאני מרגישה ובחום שלך הלב שלי עטוף .
חשבתי שאני המתנה שלך ובעצם גיליתי עולם
עולם מלא במאור ,עולם שקט ומושלם
הפכתי להיות הבייבי שלך , זאת שאתה מלמד מה מותר ומה אסור
הגבר שיודע מה לי טוב ומה כואב ,גבר שתמיד נוגע ותמיד מסור.
אפילו כשכעסתי ועשיתי פרצוף כועס
תמיד אלייך חזרתי עם הפחד ש-לך זה יימאס.
אתה תצעק הרבה , תכעס פחות אבל בסוף תיתן לי נשיקה
הריב ייגמר,שנינו נירגע ,והכעסים... יפהכו לתשוקה
לא כיף להיות בצד הזה של המטבע.
הצד שאפעם לא זוכה.
אני לא יודעת מה זה להיות זקוקה למגע או למבט ..
ואני מפחדת להיות בצד הזה.. הצד הזה..
שזקוק.
בשנייה אחת אני נמסה בגללו ובשנייה אחרת אני מתהפכת.
אני מתקררת ,
מתחברת לצד הפוחואיסטי שלי שיודע לשחק ברגשות ולא ליפול לדמעות.
ואתה עומד לך שם ..קצת פגוע וקצת כועס .. לא יודע מה לומר לי.
אני פשוט מפחדת .. לתת לרגשות שלי להטריף אותי , באמת להפנים שאתה אוהב ..
באמת להבין שגם אתה צריך אותי תמיד.
אתה יודע מה החולשות שלי,ממה אני מפחדת , ממה אני נפגעת ומה גורם לי לחייך ..
אז למה למרות הכל אני מפחדת ממך ..
שתעלם לי , שתחפש אושר במקום אחר.
תמיד אמרת לי שאתה רוצה שאני יאהב אותך כמו שאתה אוהב אותי .
אז בייב , אני אוהבת אותך קצת יותר מדי..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
DA§hKin
