אני מתאהבת ואני מתאכזבת.
אני מתאהבת ונשבר לי הלב לרסיסים , הרסיסים הקטנים חותכים לי כל ס"מ וס"מ בגוף שלי ..
עד שנגמר לי.
נגמר לי האוויר מלנשום.
ואני עדיין ממשיכה.
ממשיכה לאהוב.
גם אחרי שהכל התפוצץ לרסיסים ,אני ממשיכה לאהוב...
עם כל הרסיסים..
כל רסיס נושא תקופה,ריח,נקודת אושר .
שאפעם לא תחזור להיות אחד שלם ..
אבל תמשיך להכאיב לי בפצע.
אני תופרת את כל החורים שנפערו לי
.שוכחת לרגע.
אבל תמיד נזכרת ,כששוב אני מוצאת את עצמי עירומה למול עיניו של אחר.
עיניים שלו,עיניים שלך ..
לב חדש,שלם שאולי שוב יהפוך לאלף רסיסים.
עוד חור וחור חור.
עד שלא יישארו לי חוטים לתפור.
אני תופרת כל כך גרוע ..
נשארה צלקת.
זה כבר לא מושלם כמו פעם.
זה מושלם -עם צלקת.
משהו שגבר אחר יצטרך לקבל,ללטף,ולתפור בכל פעם מחדש..
חבל שאתה לא פה כדי ללמוד ממנו.
לתפור.
