הוא תמיד קיבל הכל. הוא ביקש מאימא במבה, והיא קנתה לו, גם אם ידעה שיזרוק את כל השקית אחרי שתי במבות.
אחר כך קנתה לו גם קולה, שממנה לגם מספר לגימות ואז ויתר.
ואז קנתה לו גם סוכרייה על מקל, ושקית של שוקו, ושוקולד, וחמצוץ.
עברו להם הימים, והילד הורגל לקבל הכל מהכל.
באחת הפעמים בהן הילד ביקש מאימו לקנות לו מסטיק, האם סירבה.
אמרה שנגמר הכסף, ושעשתה טעות בכך שקנתה לו כל דבר שרצה.
הילד כל כך רצה את אותו המסטיק, כבר הרגיש את טעמו בעבר ורצה שוב.
הוא ידע שסביר להניח שיזרוק אותו אחרי כמה דקות,
אבל עדיין- כל כך רצה להרגיש את הטעם של המסטיק בפה.
הילד לא אכל את המסטיק ואף לא לכמה דקות, ולא ביקש יותר דבר מאימו שתקנה לו.
