אני מרגישה שעשיתי טעות ..
שהכרתי אותו. נשבר לי. פשוט נשבר.
אבל מצד שני ... אני מאושרת שהכרתי אותו.
אבל חברה שלי תמיד הורסת הכול.
אווח איזה פוסט מדכא !
המצבי רוח שלי משתנים,
שעה אחת אסה ושעה שניה באסה.
לפי מה זה הולך ?
לפי הילד שאני אוהבת. הוא אומר לי שהוא אוהב אותי,
אבל לפי דפוסי ההתנהגות שלו זה ממש לא ניראה ככה.
אפילו חברה שלי (שניראה לי שהיא דלוקה עליו בהכחשה) כל הזמן מדגישה את זה
שזה ניראה כאילו הוא לא מרגיש כלפיי כלום, שגם אם נהיה חברים זה סתם יהרוס את הידידות,
שהיא רוצה להתקרב אליו בבית הספר( הם באותו בצ'פר), שכולם אומרים לה שזה שקוף שהוא דלוק עליה.
אני יודעת שחלק נובע מקנאה ואני אמורה לא להקשיב...(!!!)
אבל ... אני חייבת להודות שחלק ממה שהיא אומרת כן נכון.
ואני אצוטט:
-"שזה ניראה כאילו הוא לא מרגיש כלפיי כלום"
-"שגם אם נהיה חברים זה סתם יהרוס את הידידות"
ואני ?! שותקת.שותקת.שותקת.
אני חייבת להודות שחלק מזה באמת נכון ... =\
אבל אני אוהבת אותו.♥
אני מנסה לשכוח, בא לי לצעוק(!!!) שאני אוהבת אותו.
אני בקונפליקט עם עצמי. :\
אוח כוסעמק, נשבר לי ממנה.
ולא יעזור לי 'להתרחק ממנה', כי אני נהנית איתה,
חוץ מהקטע שהיא מתחילה לדבר על זה שאני אוהבת ועל מה הקטע בנינו.
ואנחנו תמיד נפגשים אצלה בבית וזה ...
היא חייבת לדחוף את האף שלה ?! (פיצול אישיות מצידי S:)
אבל אחרי כל כך הרבה זמן שלא אהבתי מישהו בצורה הזאת ...
אני לא יכולה לוותר. אני יודעת שייכאב(?).
אני לא יודעת מה הוא מרגיש !(תיאורטית).
מה לעשות ?!
תציעו לי פתרונות בבקשה ...
אני כל החופש הולכת להתעסק בזה. נמאס לי מהמצב המסובך הזה.
כוסעמק, גם נשבר לי ממנה.
אין לי למי לספר ... ואם אני מספרת למישהו,
אני משקרת לעצמי. למשל לחבר הכי טוב של זה שאני אוהבת...(ועליו אני מאוד סומכת הוא עוזר לי קצת),
אני משקרת לו לפעמים ומשחקת אותה אדישה כדי שלא ייראה שיותר מידי אכפת לי.למרות שכן.
אני לא יכולה לדעת מה הוא מרגיש ... ואם אני אדבר איתו על זה יש לי תחושה שאני רק אפגע בעצמי.
שיחליט כבר.
רוצה לצעוק את השקט שבתוכי.
האם לבוא לקראתך?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
H a d a s