ליאורי

 אז חזרתי שוב לשיגרה הזאת ,

באתי עם כל החלומות שלי שהתנפצו לרסיסים,

לרגע אחד איבדתי את עצמי בין כולם .

לא נהייתי יותר מאושרת, לא נוספו לי עוד חלומות

נותנת לדברים פשוט לקרות, מנסה כמה שפחות לחשוב .

עדיין נשארו דברים שעוד לא פתרתי עם עצמי ,

כמה שחשבתי שזה פשוט יש לי עוד הרבה מה ללמוד.

במקום לקחת ללב לנסות לקחת ת'חיים בקלות ,

גם אם זה ממש קשה וכואב צריך לדעת להתגבר .

יש דברים שמחזקים אותי , ויש דברים שעושים אותי יותר חלשה..

שינויים לא קורים מהיום להיום ככה סתם כי רצית או חשבת שאתה יכול ,

אני יודעת שיש לי עוד הרבה מה לעבור , אם אני מוכנה?

בשביל זה אני חייה , לא?

מהרגע הראשון שראיתי אותו ידעתי שאסור לי לוותר עליו

הסתכלתי לו בעיניים וראיתי את העתיד שלי

הסתכלתי על העתיד שלי וראיתי אותו .

ידעתי שזה לא נגמר אלא שזה רק התחיל .

ידעתי שזה משהו שיקרה גם אם אני יעזור לזה לקרות.

אבל עם הזמן הבנתי אולי זה לא זה או שסתם אני מפחדת..

או שבכלל לא כדאי לי לנסות כי אני לא ארוויח מזה כלום .

עכשיו, אני רוצה אבל לא יודעת איך .

משהו נעלם לי..

אולי הוא לא המזל שלי, אולי זה קרה לטובה

אני לא יודעת . וזה מה שהכי שובר אותי .

שבפעם הראשונה שאני באמת רוצה להשיג את מי שאני אוהבת

אני לא עומדת על שלי . למה זה צריך לקרות ?

3/> , ליאורי .