לראות את הטוב ולהסתיר את הרע

שוכבת לך חסרת אונים

על הספה האדומה

מנסה בכל כוחך להעזר ללא הצלחה

מנסה להתנגד

מנסה לא להכנע

לא מצליחה להוציא את המילים 

לא יודעת איך להגיד לא

לא מבינה שכל זה זה עוד אשלייה

אשלייה 

נוגע ושוב נוגע 

נהנה מהכוח שהובא לשתי ידיו

לחוסר ההתנגדות

מקווה שלא אזכור בבוקר 

אך אינני יכולה לשכוח

את מגע שפתיו בשפתי

את מגע ידיו על גופי

את חוסר היכולת לזוז ולהבין

מה לעזאזל הולך סביבי

שוכבת לך חסרת אונים על הספה האדומה

מביטה בו יוצא מביתך

מביטה ורק אז מבינה

שהכל בעצם אשמתך שלא אמרת מילה

שאת סתם עוד שיכורה שהגזימה

סתם עוד אחת הרשימה

הוא את שלו השיג

ואת נותרת שוב בודדה

שוב בוכה

שוכבת לך חסרת אונים על הספה האדומה

לא יודעת מה לעשות

ואין לך בררה

חוץ מלקוות שזאת הפעם האחרונה

איך שאת מכירה מישהו חדש בחייך את אמורה להרגיש כל מיני רגשות וכל מיני תחושות ומחשבות ומנסה אולי גם לשחק אותה קצת אדישה או שלא או אולי להראות איזו חיבה? ואולי בכלל להיות כמו שאומרים "קשה להשגה" שיתאמץ.

אבל לא.

אני לא יודעת אם זה טוב או לא אבל אני מרגישה עם אנשים שאני לא מכירה בנוח. אני יכולה לשבת לספר למישהו שפגשתי רק לפני דקה את כל החיים שלי ומה עשיתי כמו שנקרא פשוט חופרת ואני באמת לא יודעת מה לעשות ואיך לשנות את זה

זה מוזר

נראה לי שמשהו לא בסדר איתי.. זה לא הגיוני להרגיש בנוח עם כולם.. נכון?
יש דברים מסויימים שאת צריכה לקחת בפרופורציה ולשים גבול
אני לא אומרת שאין לי גבולות.. בכל זאת

אבל... אין לי איך נגיד.. סלקציה אני לא יודעת לא להיות נחמדה..קשה לי עם זה