טוב אז מצאתי את הפוסט בבלוג של ילדה אחת,והיא כתבה לפרסם את זה כמה שיותר.

תעשיית החלב

פרה היא בדיוק כמו שאר היונקים, היא מייצרת חלב רק אחרי הלידה. אחרי שהפרה ממליטה, לוקחים ממנה את העגל, וזה ממש קשה. תחשבו שהיו לוקחים אתכם מאמא שלכם בגיל 24 שעות והייתם צריכים להסתדר לבד. מזריקים לפרה הורמונים וכימיקלים שגורמים לפרה לייצר עוד חלב, ולוקחים מפרה 40 ליטר כל יום בממוצע. וזה פי 5 מכמה שמותר לקחת. הגוף של הפרה לא מותאם לשינוי המשמעותי הזה בכמות החלב, והיא ממש סובלת מזה. יש דימומים, יש דלקות, יש זיהומים, ופרות מתות מזה. ולא רק כשלוקחים מהן את החלב, מענים אותן בכל מקרה. צורבים עליהן את המספר שלהם עם ברזל רותח, גוזרים פטמות 'מיותרות' וגדיעת קרניים, וכל זה בלי חומרי הרדמה או אלחוש.

פרה נמשכת באפה כדי שלא תברח במהלך גדיעת קרניים

פרה שקרסה מאפיסת כוחות ננטשת לגסוס לאט מחוץ לרפת

הלחץ המוגזם על העטין יוצר דלקות עטינים

תעשיות העוף

אחרי שהאפרוחים בוקעים מהביצים, שמים אותם בחדרים חשוכים בלי חלונות. והאפרוחים האלה הם מוטציות. מזריקים להם כימיקלים והורמונים שגורמים להם לגדול פי 3 מהקצב הרגיל. הכימיקלים גם גורמים לחזה שלהם לגדול הרבה יותר לעומת העצמות והרגליים, כי את העצמות והרגליים לא צריך. הרבה מהתרנגולים והתרנגולות לא שורדים, כי הרגליים שלהם קטנות והחזה שלהם מכביד עליהם. בשלב מסויים מפעילים בחדרים האלה מנורות חזקות, שמונעות מהאפרוחים לישון וככה מאיצים את האכילה [גם באוכל יש כימיקלים] ואת הגדילה. 90% מהעופות סובלים מנכות ומפצעים ברגליים. כל עוד העופות נמצאות בחדר הסגור, מצטבר שם גז אמוניה, שהוא גז רעיל, ויש קשיים בנשימה. גז האמוניה גורם לעיוורון, למחלות, ולפעמים גם למוות. הובלת עופות לשחיטה מתחילה בתפיסתם ברגליהם וראשיהם כלפי מטה, מספר עופות בכל יד, ודחיסתם לכלובים צפופים. נקעים ושברים ברגליים ובכנפיים, צמא ומחנק הם רק חלק מהפגיעות הנגרמות בהעמסה ובהובלה. במשחטה חותך השוחט בצוואר העוף, ומטיל אותו לדמם ולפרכס בתוך כלי או תלוי ברגליו ממסוע. עופות גוססים עד שש דקות לאחר שחיטתם, בשל זרימת דם למוח מכלי-דם היקפיים. מיד לאחר השחיטה התרנגולות מובלות למכונת מריטה, וחלקן עדיין חיות במכונת מריטה. הן גוססות בכאב ממש ממש גדול

אני אשים כאן כמה תמונות די קשות, מי שלא רוצה שלא יפתח.

ככה שוחטים את התרנגולות

http://free.org.il/photogallery/animals_abuse/food/chicken_meat/chicken_meat58.jpg

התרנגולות שמובלות למכונת שחיטה ומריטה

http://free.org.il/photogallery/animals_abuse/food/chicken_meat/chicken_meat28.jpg

אפרוחים

http://free.org.il/photogallery/animals_abuse/food/chicken_meat/chicken_meat18.jpg

לעוד תמונות -

http://www.free.org.il/gallery/chicken.html

[הכל צולם בישראל]

תעשיית בשר בקר

שוורים ופרות נלקחים למפטמה 4 חודשים לפני שחיטתם, ושם הם עוברים המון המון סבל. סגרים אוטומטיים מקבעים את ראשיהם מעל האבוס במשך שעות ארוכות. סבל רב נגרם לעגלים בעת חיתוך הקרניים וסימון מספר הזיהוי, המתבצעים כולם ללא משככי-כאבים. הסירוס גורם לפר להלם ולכאב עז: פותחים בסכין את שק האשכים ומושכים כל אשך בנפרד, עד שקורעים את צינורית הזרע. צריבת המספר נעשית על עור מגולח וחשוף באמצעות ברזל לוהט או באמצעות כוויית קור. בני-הבקר נגררים למקום הסימון בנזם המוחדר לבשר שבין נחיריהם. הפיטום הוא גם תהליך ממש אכזרי. דוחפים צינור לוושט של הפרות ומזרימים לשם אוכל, כמה שעות ביום. עשרות אלפי עגלים מיובאים לישראל מאוסטרליה מדי שנה באוניות, שעליהן שוהים העגלים כשלושה שבועות. בתום המסע, נפרקים העגלים בנמל עקבה בירדן ומובלים במשאיות לישראל. רבים מעגלים אלה מגיעים לנמלים פצועים, חולים, סובלים מהתייבשות וממכות חום ואף מתים.

הפרים המגיעים לשחיטה מריחים את הדם ושומעים את הזעקות של חבריהם. התנגדותם נתקלת במקלות, בשוקים חשמליים, במוטות ברזל ובבעיטות. בישראל נשחטים בעלי-חיים בהכרה מלאה, כשהן תלויים במהופך. בעל-החיים, שלעתים פרקיו נקעו ממקומם מתפתל מכאב ומאימה עד כי השוחטים אוחזים בצוואר שלו או תופסים את הנחיריים שלו במלקחיים על מנת לשחוט אותו.

תמונות

http://www.free.org.il/gallery/cows_meat.html

[הכל צולם בישראל]

תעשיית הביצים

אחרי הבקיעה מפרידים תרנגולים מתרנגולות. זורקים את התרנגולים למיכלים קטנים, שם הם מתים מחנק, נמעכים למוות או גוועים ברעב. את התרנגולות שמים בכלובים ממש קטנים. רצפת הכלוב היא רשת אלכסונית, הגורמת לתרנגולות לפציעות, לעיוותים ברגליים ולמצוקה במשך כל ימי חייהן. בתנאי כליאה קשים אלה מפתחות התרנגולות תוקפנות, וכדי למנוע ניקור הדדי חותכים הלולנים את מקוריהן. החיתוך נעשה באמצעות להב מתכת לוהט, והוא מכאיב וטראומטי, כי רקמת המקור מכילה תאי עצב. ביצים המשווקות כ"ביצי חופש" מגיעות ממשקים שבהם התרנגולות אמנם אינן כלואות בכלובים מאוד קטנים, אך הן כלואות בתוך ביתן סגור, לעיתים עם אפשרות יציאה לחצר. פגיעות כגון רצח האפרוחים הזכרים, חיתוך המקורים, תקיפות הדדיות, הטלה מואצת ורצח התרנגולות כאשר תפוקתן פוחתת, קורות גם כאן.

תמונות

http://www.free.org.il/gallery/eggs.html

[הכל צולם בישראל]

תעשיית בשר כבשים

הכבשים מוחזקות באיזורים ממש צפופים, בתנאי מחייה ממש גרועים. הובלת הכבשים למשחטה מלווה בבעיטות ובצעקות. השחיטה מבוצעת עם סכין באורך 30 ס"מ, חותכים לכבשים את העורק בצוואר ונותנים להם לדממם למוות בסבל.

תמונות

http://www.free.org.il/gallery/sheep_meat.html

[כל התמונות צולמו בארץ]

מי שרוצה עוד מידע,

http://www.free.org.il/index.html

זה האתר הרשמי של שב"י. [שחרור בע"ח בישראל]

http://www.anonymous.org.il/

וזה אנונימיוס, עוד מידע.

אני אמנם בשרית.

ואני לא חושבת על זה כשאני אוכלת בשר.

אבל זה...זוועה.

תפיצו!