רע לי בכ"כ הרבה אספקטים.
אני מרגישה חודרנות הורית משוועת, נמאס לי מהאבסת המזון הבלתי פוסקת של אמא שלי, נמאס לי מזה שאני חייבת כל הזמן לדבר עם אבא שלי כדי שלא ייכנס לחרדות, אני שונאת את הגוף שלי ואני מרגישה רע בכ"כ הרבה ממדים, אני מרגישה אבודה מבחינת קריירה ולא יודעת מה אני רוצה מעצמי, ועכשיו ההורים שלי הכניסו לי לראש אולי ללכת לטיפול כדי למצוא בן זוג וגם החשש הזה נכנס לי לראש ואני מרגישה מתפרקת. נמאס לי שמכריחים אותי לבוא הביתה ונמאס לי לבוא לפה כ"כ הרבה, נמאס לי לא להבין המ אני רוצה ואני מרגישה כאילו כלום לא מסתדר, ושרע לי בכל האספקטים. אני רוצה להתמקד במשהו אחד קודם כל וכמובן שזה עניין המשקל, אבל אני חייבת להסביר שאי אפשר ככה. אני רוצה להיות עצמאית ומרגישה חנוקה, נורא נוח להורים שלי להתערב בתחומים מסוימים ובאחרים בכלל לא. נוא נוח לאבא שלי להיות הורה כשאני בבית ולא כשאני לא.
נמאס לי להרגיש לא מספיק בכ"כ הרבה תחומים לא מספיק מוצלחת, לא מספיק יפה, לא מספיק רזה, לא מספיק חכמה.