לאחר שבועיים.
" ביל! " צעקה אן, היא זרקה את כל המזוודות שלה, רצה לעבר ביל וחיבקה אותו בזמן שמאשה וטום מעבירים אחד
לשני מבטים מבויישים. ביל ואן התנשקו לרגע ומאשה סחבה את כל המזוודות, טום שלא הרגיש בנוח הלך לכיוונה
ובלי לאמר מילה החל לעזור לה, בלי להביט אחד על השני.. פשוט הולכים אחד ליד השני בכל הרעש של שדה התעופה
בברלין, כאילו בעולם משלהם, לא שומעים כלום.. רק הדממה ששוררת ביניהם. ביל ואן נגשו אליהם ולקחו את המזוודות,
הם חיכו למטוס הבא לאיים המאלדיבים.
לאחר כיומיים.
אלה היו יומיים מתישים של הרבה טיסות, הרבה החלפות מטוסים במקומות שונים, והכל לבד, ארבעה נערים ונערות בני 18
מטיילים להם בעולם. הם הגיעו סוף סוף אל המאלדיביים, מותשים. " תתחיל בתוכנית כבר היום.." לחש ביל לאוזנו של
טום והוא רק הינהן. הם תפסו מונית מחוץ לשדה התעופה. זה היה יום חם, ממש חם – 40 מעלות מינימום.
אחרי נסיעה של כחצי שעה הם הגיעו לכפר קטן, היו שם המוני צימרים, הייתה שם בריכה וחוף צמוד. אן ומאשה
נכנסו בהתרגשות, המומות. בזמן שביל מסדר את עינייני התשלום בקבלת הכפר. "טוב.. בואו לכאן" קרא ביל לאן
ומאשה שסקרו בעיניהן את הכפר ולטום, שישב משועמם עם כל המזוודות. ביל התיישב ליד טום כשבידיו 3 מפתחות.
" זה לי ולך " אמר ומסר מפתח אחד לאן. "זה לשניכם" אמר ונתן כל מפתח למאשה ולטום. הם הלכו לכיוון החדרים.
אלה היו צימרים מעץ, במרפסת היה ג'קוזי ובתוך הייתה טלוויזיה, סלון, מטבח יוקרתי, אמבטיה ופינת אוכל קטנה.
טום נכנס אל הצימר שלו, אן וביל עזרו למאשה לסחוב את כל המזוודות וגם היא נכנסה לשלה ובסופו של דבר ביל
ואן הלכו לשלהם. " איזה מקום נחמד.." אמרה אן ונשכבה על המיטה. " כן, אנחנו פה בכל שנה.." אמר ביל והניח את
המזוודות. הוא נשכב ליידה.. "אני ממש עייף, מה דעתך על לישון?" אמר והיא רק הנהנה.
~*~
טום יצא מחדרו בבגד ים, הוא ישן כל הנסיעות כך שכלל לא היה עייף. מצוייד בכל מה שהוא צריך לים, הוא ירד אל החוף
שהיה מטר או שניים מהחדר שלו. על החוף הוא התיישב על הבר, במטרה להתחיל את התוכנית שלו ושל ביל.. אחת הבחורות
החלה להסתכל עליו ולבחון אותו. הוא זרם.. בכל מקרה זה כל מה שהוא היה צריך לעשות. "היי מותק.." אמר והסתובב אליה,
היא חייכה בשובבות ולגמה מהמשקה שלה. "היי גם לך חמוד.." אמרה כששמה לב לגופו ונמסה. "מאיפה אתה?" אמרה היא
וטום חייך. הצלחתי. חשב לעצמו..
~*~
מאשה נשכבה על חדרה, זה היה לה טיפשי לגמרי שהיא צריכה לחיות על חשבון מישהו שהיא.. פשוט לא אמורה לחיות ככה.
עם אן זה היה בסדר כי אן היא היחידה שנשארה לה בעצם, היא נשארה במחשבות עד שלגמרי נרדמה.. היא הייתה היחידה
שבמשך כל הטיסות האלה לא ישנה דקה גם אם הכי רצתה בעולם. וטום? טום לא זרק מבט.. לא דיבר איתה לשנייה אפילו..
וכן.. זה מאד פגע בה. במיוחד אחרי כל מה שעברה בביתה של חברתה אן.
לאחר כ10 שעות.
אן התעוררה, ביל עדיין ישן.. היא שפשפה עיניה ובדקה את הסוללרי שלה.. "7 שיחות שלא נענו מאמא? היא מטורפת!" אמרה
לעצמה בלחש, היא חייגה אל אמה ויידעה אותה בזה שהם הגיעו.. לאחר שהתקלחה יצאה מהצימר לכיוון מאשה..
" מאשה?" אמרה ודפקה בדלת.. עברו כמה דקות עד שמאשה הגיעה ופתחה את הדלת. היא " היי לך.." מעוות בגלל פיה המלא
וחזרה אל חדר המקלחת והמשיכה לצחצח שיניים. אן התיישבה על הספה ושמה לב למחשב שהיה פתוח על דף אינטרנט של
בנק אחד.. למרות עיניינה במה שהיה שם היא לא התקרבה כי ידעה שמאשה תכעס.. מאשה יצאה מחדר המקלחת..
" שימי בגד ים.. " אמרה לה אן. "הולכים לים!" אמרה וצחקקה בילדותיות.. מאשה הרימה את חולצתה וחשפה בגד ים שחור לבן.
"טלפתיה אה?" אמרה וצחחקה. "יאפ" אמרה אן.. שני הבנות יצאו יחד אל חוף הים. "נו איך עם ביל?" אמרה מאשה וחייכה.
" נחמד.. מאד.. אבל התסרוקת הזאת פשוט זוועה" אמרה וצחקה ומאשה יחד איתה. " סתם.. הוא ממש חמוד.." אמרה וחייכה
כשלפתע מאשה עצרה.. המומה. " מאשה?.. הלו?! מה קרה?.." אמרה ודמעה נשרה מעינה של מאשה היישר אל החול החם
של החוף. אן הביטה קדימה.. שם שכב טום ומתחתו בחורה בלונדינית, הוא חרמן אותה לגמרי ונגע בה.
" אוי לא.." אמרה ונאנחה. מאשה החלה ללכת אחורה ואן משכה אותה חזרה, טום הגניב מבט וראה שהן שם.. הוא החל
להמרח עליה עוד יותר.. " אין סיכוי.." אמרה מאשה בעוד כל האיפור החל להמרח על פניה והיא החלה רצה אל חדרה.
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
עבר עלי שבוע מטורף לגמרי.. בתי חולים וכאלה, לא מאחלת לאף אחד.
חג שמח לכולם בכל מקרה..
אנה.