"איסתרא בלגינא, קיש קיש קריא" - אהבה , מחשבים , טכנולוגיה , שירים , יצירות , מד"ב - בלוג מהחיים

מרוב דבש כבר נעשה לי חריף בגרון. ובחלב, בחלב יש קרום
"היה זה יום קייצי חמים ולח, השמש זרחה והאירה והציפורים צייצו (בין שיחרור לשלשלת אחד למישנהו)"...
ניגשתי לכספומט להוציא את הגרושים שנשארו לי, ומה מר כספומט אומר לי? שאני יחוייב על הפעולה הזו.
זו לא חוצפה? במקום שהבנק יאמר לי תודה שבחרתי לשים את הכסף שלי בידיו, במקום שיאמר תודה שאני לא מעסיק פקיד וכח אדם על משיכת הכסף - הוא אומר לי שאני יחוייב. תודה רבה באמת. אדיב.
מסתבר שהבנק באמת מעריך את הכסף שלי, כ"כ מעריך עד שהוא רוצה שהוא יהיה שלו.
קצת חוצפה.
מה השלב הבא? לגבות כסף על השימוש בכיסאות בזמן שאני מחכה בתור האינסופי? כמו בים? או אולי שיגבו על השימוש בבית השימוש, בשירותים, זו גם אופציה כיצד לעשות עוד כמה גרושים.
מזכיר לי אז בזמנו, בימים הראשונים שלי בצה"ל, נסעתי עם עוד כמה חיילים לאחד הבסיסים היותר רחוקים בארצנו, הנסיעה היתה ממש לא קצרה, עצרנו בתחנה מרכזית כלשהי להפסקה ואותם חיילים רצו להשתין, כמובן שזה עולה ("כמה זה עולה לנו, כמה זה עולה לנו. עולה עולה..." שיר מעצבן). אז אותם חיילים אמרו, "וואלה?"

צריך לשלם כדי להשתין? אין בעיה... אין בעיה בכלל, הלכו מאחורי אחד האוטובוסים והשתינו שם.
שישלמו להם כדי שלא ישתינו