בדרך לשלמות

היי...
ואי כמה זמן לא הייתי כאן, חודשים ארוכים. אז ככה, נעלמתי עם המטרה לרדת ל-54 אבל אחרי תקופה די התייאשתי.
לא, אני לא אומרת שהייתה לי תקופה רעה אלא להיפך אבל פשוט... יש את האובססיה הזאת של הרצון לרדת למשקל המושלם כביכול, להרגיש טוב עם זה וכל זה שגורמת לי לחשוב כל זמן על חרא הזה וזה מה שכנראה הביא אותי לזה שאני מרגישה שבחיים לא אוכל לרדת למשקל כזה (למרות שהייתי במשקל הרבה יותר נמוך- 40) אולי חשבתי שאני לא מסוגלת אז ויתרתי והתמקדתי בדברים אחרים בעיקר.
אז הפעם חזרתי מפני שהייתי חייבת לספק איזה התממשות לרצון העז היה איתי כל כך הרבה זמן (כבר כמעט שנתיים)
אבל אני לא רוצה להפוך את זה לכל עולמי מפני שיש לי המון המון המון מה להספיק וגם ככה די השתניתי; לפחות זה מה שכולם אומרים...
השתניתי מבחינת חיצונית ומבחינת נפשית.
ואני מנסה לא להפוך את זה לדבר כל כך מרכזי בחיי כי יש לי את הבגרות, החבר'ה, המשפחה ועוד הרבה פרויקטים ואני ממש לא רוצה להפסיד את כל הדברים אחרים, אבל אשתדל למצוא לזה זמן.
אז ככה- עליתי ל64 (נשקלתי היום) ותחנה זמנית שלי היא: 60 ואני לא אחשוב יותר מדי אחרת זה ימוטט אותי ואבלוס כמו לא יודעת מה.
וגם רציתי להתנצל על זה שלא אמרתי לכן כלום ופשוט התאדיתי מפה, סליחה, סליחה וסליחה. מתנצלת אם גרמתי לכן לדאוג יותר מדי.
מה היה לי כבר? אממ... היו לי 2 חברים, הספקתי להתנשק עם 4 בחורים שונים, היו הרבה התחלות מצד אחרים שדחיתי, עשיתי מגנים (טרם הגעתי לבגרות) נרשמתי למכון כושר ולא כל כך הולכת אליו (אשתדל לשנות את זה) והשנה יותר יוצאת לבילוים
כגון מועדונים, מסיבות, ים (עשיתי את הצעד הראשון ושהפחיד אותי הכי- הצטלמתי בבגד ים וזה נדיר אצלי מפני שכבר כמה שנים לא הצטלמתי ככה... לא הייתי מוכנה להצטלם ללא חולצה ומכנסיים שנים ופתאום חשבתי שעלי לעשות את המהלך כדי להראות לעצמי שאני כן אוהבת את עצמי עם כל החראטה הזאת של המראה שלי ששנאתי כל כך אך כשהסתכלתי עליהן במחשב עדיין תיעבתי את איך נראיתי למרות שבתמונות יצאתי עם מלאת ביטחון, מחייכת ובמגוון פוזות. אחרים גם אהבו אבל לא אני... בהחלט לא)
עשיתי תספורת פרועה, שיניתי את מלתחה שלי, למדתי להתאפר, להיות פתוחה יותר לדברים אחרים והשתלבתי בחברה- בעצם החברה שהכרתי השנה הדריכה אותי לשינוים האלו אז בזכותה ואבל גם בזכות הרצון שלי טיפסתי במעמד החברתי למרות שאני מה זה מרגישה שאני הכי מגעילה עם השומנים האלו אז אני מסתירה זאת מהאחרים (אולי פה ושם רמזים אך לא הודיתי בזה מעולם שאני שונאת את המראה שלי)

היום יום שלישי, 17 ליוני, 2008 מתחילה שוב בלכסח את עצמי.
לא אכלתי כלום היום... ומקווה שאמשיך ככה.
לקחתי פעמיים כוסות קפה (עם שמנת לבישול 15%, לא מסוגלת בלעדיה) אז כמה קלוריות?

יאללה, הלכתי להתעדכן אצלכן.
נ.ב- העיצוב של הבלוג שלי מה זה מזעזע, חייבת לשנות!