הסיגריה שאחרי

בחרתי לצרף את הסרטון הזה בגלל שפגשתי את האבא הזה בכמה מצעדי גאווה שהייתי,ואני רוצה לומר לו תודה ענקית על כל מה שהוא עושה בתהלה,במצעדים השונים וכו'.

אני חושב שהמסר בסרטון הוא ממש נכון,וברור

הבן שלי הומו,אז מה!#@?

שיהיה לכולם שבוע טוב:)

*מחר שמירות בבסיס*

פגשתי אותו לראשונה בבסיס,הוא בעמדה של הש.ג אני פקיד בעתודה אקדמאית, תמיד הייתי אומר לו שלום, שהייתי הולך להעביר חוגר בבוקר ואחרי משמרת.

אבל הכל מתחיל מהשמירה שלי במפקדה(פקיד תורן).

היה לי זמן פנוי,וגם קצת משעמם. הוא היה שוב במשמרת ערב(ש.ג).

התחלתי לדבר איתו,הוא היה כל-כך חמוד ומתוק.

הוא נתן לי להרגיש בשמים,הייתי פשוט מאושר.

הוא לקח את המס' טלפון שלי אחר-כך. אחר-כך היינו מדברים הרבה בטלפון וגם הוא היה מתקשר למשרד.

יש רק דבר אחד שקצת מציק לי,הוא קצת ערס,לא מהערסים הכבדים מהערסים לייט.

הוא מחרפן אותי עם שרית חדד(כל משפט שני זה שרית חדד וכו').

הוא גר ברמלה, זה קצת רחוק אבל...לא ממש אכפת לי. חוץ מזה יש לו רכב,שזה ממש טוב.

אני באוטובוס בדרך למרכז העיר,שומע לי מטאל ב-MP4 החדש שלי,הוא בא מאחור ולוחש לי שלום עדין ומתוק באוזן.

אני מפסיק את המוזיקה מיד ובוחן את הבחור החדש שהולך(אולי) להכנס לחיים שלי.

הוא מתחיל במשפט: "יש לך תיק ממש מגניב", אני אומר בתגובה: "חמוד,תודה."

אחר-כך אני רואה שגם לו יש סיכות מגניבות על התיק.

יותר מאוחר(כמה דק' אחר-כך),הוא מספר לי קצת על עצמו ואני רואה שהוא אוהב לשמוע את אותו סוג מוזיקה שאני שומע,וזה ממש מגניב.

הוא מספר לי שהוא למד אמנות בבצפר,ושהוא עסק בצבא בגרפיקה(מזי),ושהוא אוהב ללכת הרבה למוסד, וכו'.

אני חשבתי לעצמי: "הוא הומו...הוא לא הומו...הוא הומו...וכו' ".

פחדתי לשאול אותו,לא רציתי שהכימיה שנוצרה בכמה דק' שהיינו באוטובוס תעלם.

אמרתי לו בנימוס שאני עוד תחנה יורד מהאוטובוס ושהיה לי נחמד לדבר איתו.

הוא ביקש את הטלפון שלי,נתתי לו את המס' טלפון שלי.

אמרתי לעצמי בלב: "אם הוא הומו,הוא חייב להתקשר מחר, ואם הוא לא הומו אז הוא לא יתקשר".

לא עברו 24 שעות ואני מקבל טלפון מאותו בחור(שעד היום אני לא יודע איך קוראים לו).

שאלתי אותו בשיחה: "תגיד אתה בקהילה", "איזה קהילה" הוא שואל אותי, ואני עונה לו: "בקהילה הגאה חחחח".

הוא אמר לי ישר שכן,ואני ממש שמחתי.

רק שלא ממש שמחתי מהחפירות שהוא עשה לי בטלפון.
הבן אדם חופר ללא הפסקה,הוא חכם כזה(אני חושב),והוא מדבר איתי על הרבה דברים בטלפון ומהר,ואני כזה עונה לו: "כן..נכון..בטח וכו' ".

עכשיו אני לא יודע אם מי אני רוצה קשר.

אם הבחור מהצבא או אם הבחור מהאוטובוס.

מה עושים?!

בר(חחחחחח),מה עושים?!

זאת באמת בעיה...

אשמח לקבל תגובות,כי אני ממש לא יודע מה לעשות.

אני אוהב את השפם של דאלי

הוא פשוט סקסי

             XD

טוב,הפוסט הקדום לא היה כל-כך מוצלח,אז הפעם אני רוצה לכתוב משהו קצת יותר טוב.

היום בבסיס היה לי משעמם,אז חשבתי לעצמי: "מה זאת האמנות בשבילי","מה כל-כך מיוחד באמנות".

גיליתי שהאמנות בשבילי זה לא סתם דבר,זה כלי מלחמה.

אני אוהב לעסוק באמנות כי האמנות משמשת בשבילי ככלי מלחמה,אני מרגיש חופשי אם האמנות וחופשי אם האמנות שלי.

אני יכול לצייר על הכל,אני יכול להעביר על הבד את מה שאני מרגיש,וזה ממש מדהים.

באמנות שלי אפשר לראות הרבה השפעות,אם זה מהמוזיקה שאני שומע,אם זה ממה שאני עובר ביום יום וכו'.

אבל אני חושב שההשפעות העיקריות שלי באות מהזרם: "PoP-Art" ומהזרם: "DaDa".

הדאדא היה זרם כל-כך מדהים במיוחד מרסל דוסן, אם היו משתמשים ברדימאיט: דבר מן המוכן,כלומר אם היו משתמשים ביצירות שלהם בדברים מוכנים,וזה בשבילי דבר גאוני.

אני חושב שהדאדא היה זרם מהפכני וזרם מאוד חשוב באמנות(במיוחד בשבילי).

עוד זרם מדהים שגרם לי לשנות משהו באמנות שלי הוא הפופ ארט,זה זרם שפשוט תיאר את התקופה,הוא התעסק בעיקר בכל הטכנולוגיה שהתפתחה באותה תקופה. אני אהבתי בפופ ארט את תחומי התרבות השונים שהיא עסקה כמו: מוזיקה,אמנות פלסטית,קולנוע,אופנה וכו'.

בקיצור,מה שאני רוצה לומר הוא שתקופה מסוימת אתה לא עוסק באמנות,פתאום אתה מתחיל להבין מה הייתה האמנות בשבילך ומה היא עכשיו,ואיך אתה רואה את כל התחום הגדול הזה שנקרא אמנות.

אני עדין לא מצליח להבין את האמנות(כמו שאני רוצה להבין),אבל פרה...פרה...

אני למדתי שלוש שנים אמנות,ואני עדין לא מסוגל להבין את המילה הכל-כך גדולה הזאת אמנות.

אבל זה כבר לפוסט אחר(לא נגלוש מהנושא).

בקיצור,רציתי לומר שאמנות זה דבר שעושה לי כל-כך טוב,ואני כל-כך שמח לחזור לעסוק באמנות.

אני מקווה לעסוק בזה גם בעתיד(ולא רק כתחביב),למרות שכולם אומרים לי שאם אמנות אין כסף,ואין מקצוע ובלה...בלה...בלה.

אולי בעתיד אמנות תיהיה משהו בארץ(אני מאוד מקווה).

אמנות יכולה להיות דבר גדול,מאמנות יכולים לצאת דברים גדולים,אמנות יכולה לעשות מהפכה,יכולה לפרוץ דרכים חדשים שאף אחד עוד לא פרץ קודם.

אמנות זה דבר כל כך טוב,עד שאתה לא עוסק בזה אתה לא מבין כמה.

מקווה שלא חפרתי יותר מידי.

מחר שמירות,מחכה כבר לסופש(הופעה של ליידי D).

                                                                                  לילה טוב ויצירתי לכולם:P           עודד!

בואו לישראל...

יש פה הרבה פינגוינים(=חרדים)

אני רוצה לברוח מכאן,לברוח כמה שיותר רחוק(ולא בגלל שרע לי),בגלל שאני רוצה לחיות את "החיים הפשוטים" כמו שאומרים.

לקחת בד ומכחול, וללכת לצייר בטבע.

לא להזדקק למילה הזאת כסף,פשוט לחיות מהטבע,לחיות ממה שיש,ולא כול הזמן לחפש, לקנות ולבזבז.

יש לי חלום כזה שאני לוקח את כל הכסף שיש לי וזורק אותו ברחוב,ואני רואה הרבה אנשים חומרים שמה שחשוב להם בחיים זרק כסף מתרוצצים כמו עורבים שרואים רק נוצץ כל היום, ואני מאושר בורח לי מהעיר למקום רחוק,למקום ירוק ומצייר מהבוקר עד הערב בלי לחשוב על כלום חוץ מאמנות וציור,

יש לי הכל בחלום הזה,הכל כדי לעשות אותי מאושר: טבע,אמנות,מוזה וכו'.

בחלום שלי, כסף לא עושה אותך מאושר,במקרה הכי טוב הוא יכול לעשות אותך מעושר.

אני כל-כך מת לצאת מהשיגרה הזאת ולחיות את החיים הפשוטים,החיים בצל הטבע הירוק והאמנות הפורחת,אם החברים הקרובים.

ליצור אמנות שתשנה את העולם.

ליצור משהו חדש,משהו שישנה את העולם ואת התפיסה של האנשים בעולם.

יש לי עוד משהו לעשות בחיים,אני רוצה לעשות משהו שונה,משהו שלא עושים ביום יום.

אתם כבר יודעים את הטבלה המחזורית של האדם לא?

נולדים,הולכים לגן,לבצפר,לתיכון,לצבא,לימודים,משפחה,עבודה,זיקנה ואחר-כך מוות.

אז אצלי אני רוצה שזה יהיה אחרת,לעשות משהו שונה,לא לעשות את מה שכולם עושים.

אני מקווה להתחיל בכך מיד אחרי השרות הצבאי שלי.

מקווה שהאמנות בשביל לא תיהיה רק סוג של תחביב,מקווה שגם יותר.

לא יודע למה,אבל חוזר בי הרצון והכוח ליצור ולציר,ממש כמו פעם.

אני מרגיש שמספיק לי הפסק זמן שלקחתי מהאמנות.

אני רוצה לחזור ולצייר,זה עושה לי טוב בלב.

ועד שאני יגשים את כל החלומות שלי,יש לי עוד זמן. יש לי עוד שנתיים וחצי של שרות צבאי לעבור.

זה לא צחוק,זה הרבה זמן.

מקווה לגמור את השרות הצבאי שלי כמה שיותר מהר,ולהתחיל ללמוד בבצלאל.

ואם לא בצלאל,אז בצפר אחר לאמנות.

                                                        זה מה שקורה שאני בבית ויש לי זמן לחשוב.

                                                        :)רק דברים חיובים:)