הודעה חשובה בסוף! חובה לקרוא!!
מאירועי הפרק הקודם:
*יותר מאוחר בערב*
"יא ווילי! איזה בית ענק יש לידיד הזה שלך!" אגם אמרה כשנכנסנו לבית של ניב
"שנאל!" שמעתי את קולו של תום מאחורינו
"זה ההוא שאמרתי לך שמעצבן אותי." אמרתי לאגם והסתובבנו
"בסוף באת!" הוא חייך "מי זאת?" הוא בחן את אגם
"חברה שלי, אגם-תום, תום-אג...-"
"מה את עושה פה?"
"מה אתה עושה פה?" הם שאלו יחד עוד לפני שסיימתי את המשפט.
"אתם מכירים?" שאלתי מופתעת
"בטח! זה תום שאמרתי לך!" היא חייכה והחיוך שהיה על פני קודם לכן נחמק.
"זה הוא?"
"את הרבה יותר יפה מבתמונות." הוא החמיא לה והיא הסמיקה
"תודה." היא חייכה, "גם אתה."
"אה שנאל, דיברתי עם ההוא שאמרתי לך, הוא אמר שבסדר וכשהוא ימצא אותך הוא ידבר איתך כבר."
"שיהיה.." סיננתי "אגם את באה?"
"מה.. לא שנייה אני צריכה לרגע לדבר איתו." היא חייכה והלכה עם תום לבחוץ
"נוו יופי." נכנסתי לתוך הבית שהיה מפוצץ באנשים, הרוב היו כאלה שראיתי מהשכבה היו כמה חברים של תום וניב ועוד כמה אנשים שאני בכלל לא מכירה.
טוב בעצם אני לא מכירה כאן אף אחד חוץ מניב תום אגם ועוד איזו אחת שניב הכיר לי אבל גם היא לא משהו.
"שנאלי." מישהו חיבק אותי מאחורה
"ניב." זיהיתי לפי הבושם
"איפה החברה שלך?" הוא שאל וישבנו על המדרגות
"אתה לא תאמין, היא ותום מכירים דרך האינטרנט והיא חופרת לי כל היום על כמה שהנוא חמוד וחתיך ובלה בלה בלה."
"זאת החברה שלך?!" הוא שאל "וואי את לא מבינה איזה סרטים הוא עושה לי על זה, היא חמודה כזאת ויפה ובלה בלה בלה ואין לי כוח לשמוע אותו יותר" ניב אמר וחייך
"וואי אתה לא מבין.. היום מוקדם יותר תום בא אלי ועושה לי כזה 'תגידי שנאל אם הייתי אומרת לך שיש מישהו שאוהב אותך, אבל הוא מתבייש לבוא ולהגיד לך, מה היית אומרת?' ואני כזה: 'שהוא פחדן' והוא עושה לי 'אבל הוא מתבייש זה לא שהוא פחדן' ו..אוף עזוב מה אני משגעת אותך?" שאלתי ובהיתי באנשים שעברו
"ניב הכל בסדר?" שאלתי והסתכלתי עליו מעבירה יד מול הפנים שלו
"מה.. כן כן בטח!" הוא חייך חיוך מאולץ
"אני מתה לדעת מי זה.." אמרתי והסתכלתי עליו "מי זה יכול ליהיות?" שאלתי
"אה.. לא.. לא יודע.." הוא קם מהמדרגות "אני הולך שנייה טוב?" הוא ירד למטה ונעלם בין על האנשים
"נוו יופי." סיננתי לעצמי
"אז מאיפה את מכירה את שנאל?"
"אנחנו חברות ממש טובות עוד מהגן"
"את יודעת.. לא דמיינתי אותך כזאת."
"כזאת מה?" היא שאלה וחייכה
"כזאת, חמודה יפה.. במצלמה היית ניראת אחרת."
"גם אני לא דימיינתי אותך כזה." היא חייכה בשובבות
"כזה מה? חתיך?" הוא חייך בשחצנות
"שחצן סנוב תופס מעצמו יותר מידי ערס."
"זה לא היה נחמד במיוחד." הוא אמר "אבל תודי שאני חתיך." הוא חייך חיוך מושלם
"אפשר לומר." היא חייכה וקמה מהמדרכה מנערת את הג'ינס "אני אלך לחפש את שנאל, בטח היא לבד." היא חייכה אליו בפעם האחרונה ונכנסה לבפנים
"שנאל שנאל שנאל!" אגם עלתה במדרגות וישבה לידי בחיוך ענק
"מה?"
"מה יש לך?" החיוך ירד מפניה
"לא כלום! חוץ מזה שתום זה ההוא שאמרתי לך שאני שונאת, מתעבת! ו..את.. את משאירה אותי לבד והולכת איתו, את יודעת שאני לא מכירה פה אף אחד גם ככה."
"אבל תקשיבי רגע." החיוך חזר לפניה "הוא כזה...-"
"לא בא לי לשמוע עליו." אמרתי וקמתי, "אני הולכת לחפש את ניב." אמרתי וירדתי למטה.
הייתי בעצבים ולא רציתי ליראות אף אחד, יצאתי החוצה ואז חזרתי שוב לבפנים
"אגם." עליתי למעלה, היא ישבה עם תום וצחקה איתו כאילו אני לא קיימת
"ממ?" היא הרימה את ראשה אלי
"אני הולכת הבייתה את תסדרי לחזור?"
"אני יקח אותה." תום אמר לפני שהיא ענתה
"יופי, ביי." אמרתי וירדתי למטה לחפש את ניב להגיד לו שאני הולכת.
"את מי את כבר מחפשת?" ניב בא מאחורי
"אותך.." חייכתי והבטן שלי עשתה סיבובים באוויר רק בגלל שראיתי אותו, "אני הולכת הבייתה." אמרתי
"מה? למה?" הוא שאל
"לא יודעת, אין לי מה לעשות פה."
"איפה החברה שלך?" הוא שאל
גלגלתי עיניים, "עם תום."
"נוו תישארי בשבילי!" הוא אמר במבט מתחנן
"אני לא מכירה אף אחד פה." מלמלתי
"טוב עזבי, לפני שאת הולכת אני יכול לדבר איתך?" הוא שאל
"כן." הנהנתי לחיוב ויצאנו החוצה
"תיראי.. אנחנו לא מכירים הרבה זמן.. ו.. אני ידע שזה ישמע מוזר ואת בטוח תצחקי על זה ששלחתי את תום להגיד לך את זה.." הוא חייך ויכולתי להישבע שראיתי אותו מאדים "את פשוט לא מבינה מה את עושה לי כל פעם שאני רואה אותך וכשאני חושב שאנחנו רק ידידים ולא מעבר לזה.." חייכתי-ידעתי שזה הוא.
"וזהו, אני פשוט אוהב אותך."
"אני לא יודעת מה להגיד." חייכתי, מוקסמת ממנו-בחיים לא אמרו לי דברים כאלה ועוד בצורה כזאת יפה בד"כ בנים בת"א היו זורקים לאוויר "את רוצה ליהיות חברה שלי" כן-כן, לא-לא. זה לא שינה להם ממש אף פעם אחד לא אמר לי שהוא אוהב אותי.
"את לא צריכה להגיד כלום." הוא חייך את החיוך המושלם שלו, "את רוצה ליהיות חברה שלי?" הוא שאל
הסתכלתי עליו לכמה רגעים, לא כל-כך ידעתי מה להגיד..
"טוב..יודעת מה? ניראה לי את עוד בהלם.. תחשבי על זה דברי איתי מחר טוב מאמי?" הוא שאל ואני רק חייכתי, חיבקתי אותו ובאתי לעבור את הכביש
"שנאל!!"
היי לכן קוראות יקרות..
אני מה זה מצטערת שחיכיתן הרבה זמן וגם יצא קצר
כתבתי את הפרק בקושי ומחקתי וכתבתי ומחקתי יש לי בראש את מה שאני רוצה לכתוב אבל זה לא יוצא לי ארוך.. לא יודעת למה.
וזה לא שאין לי רעיונות או שקשה לי לכתוב, ברצינות.
אני פשוט לא מצליחה להאריך את הפרקים ואז אתם מתייבשים וכאלה..
אני פשוט רוצה לשאול שאלה פשוטה..
אתן מעדיפות פרקים ארוכים פעם בשבוע וחצי ככה או פרקים קצרים כל כמה ימים[לא יודעת עוד כמה אני כבר יראה]?
בבקשה תענו, זה חשוב לי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
