אני באמת לא מבינה אנשים שצריכים את הצורך הזה בלהאמין במישהו "למעלה". מישהו שנימצא למעלה ושולט בעיניינים.
נו באמת.
הם צריכים להאמין במשהו? שיאמינו בעצמם, רבאק. שיאמינו שהם מסוגלים לעשות דברים, ולא לשבת בצד ולהתבכיין כמה החיים שלהם אומללים ולא טובים.
הם צריכים את הצורך לדעת איך קרה ככה ומה קרה פה ולמה זה קרה? הרבה דברים המדע מסביר, אנשים.
אני לא יכולה להבין, איך הם מסוגלים לחיות כשיש מישהו שמכתיב להם איך לחיות. לא לאכול ככה, לא לנהוג פה, לא ללבוש את זה, לא לעשות ככה לא לעשות ככה.
די! למה אתם צריכים מישהו שיגיד לכם איך לעשות דברים? שיכתיב לכם איך לחיות? למה אתם לא יכולים למצוא בעצמכם איך אתם בוחרים לעשות את הדברים?
אתם אומרים, "אנחנו מחכים לגאולה" הגאולה לא תבוא אם לא תביאו אותה על עצמכם. אם אתם יושבים בשקט בצד, שום דבר לא ייעשה, אם אתם תיפעלו תוכלו "להיגאל".
נכון, יש דברים שזה שהדת מטיפה שהם טובים, כמו לא לרצוח, לא לגנוב, לא לשקר.אבל הי - גם פה יש וויכוחים, כן?
רובים הוד היה גונב מעשירים בשביל לחלק לעניים - אבל רגע, לא אמרתם שזה לא טוב לגנוב?
אם טרזן היה מניח לקלייטון ליפול אל מותו, קלייטון היה מחסל בסופו של דבר את משפחת הגורילות, לא? (אותו הדבר עם סימבה וסקאר)
הכל במידה!
צריך לדעת איפה, מתי ואיך לעשות דברים.
אני לא אומרת שלהרוג זה מותר, אבל לפעמים זה הכרחי.
אבל שיהיה, איש איש ובחירתו, איש איש ואמונתו. רק חבל שכולם פה שוביניסטים מחורבנים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ג'וליאנס