שירים של היהודים ושל אריק ברמן עושים לי רצון לכתוב

ועכשיו כשאני בבית אני יכולה להרשות את זה לעצמי

רק שזה לא ממש מושך אותי, ולא בא לי בטבעיות, ולא זורם

והמוזה לא באה, אפילו לא קופצת לביקור קצרצר...

כמו שפתאום לא בא לי בטבעיות לשמוע מוזיקה- שהיא כל חיי

ולא מתחשק לי לקרוא ספרים, לא זורם לי בכלל

ולא בא לי לרקוד

ורק בא לי לישון

ולהפסיק להרגיש משוגעת

ולהפסיק להרגיש פחדנית

ובאמת להפסיק להיות כזאת

ולהעיז

ולחיות

ולהנות באמת

הבלוג הזה קצת חיי והרבה מת.