יושבת נעולה בחדר שלי, על הרצפה.

בעולם שלי

עולם שאני יוצרת לעצמי

בזכות עצמי, עם עצמי..

ברקע גלגל"צ

איך שאני מתגעגעת לפלייליסט שלי

אבל זה תמיד נחמד לשמוע שירים חדשים

ולחשוב שככה הייתי יושבת לפני כמה חודשים, מכורה לרדיו.

בזמן האחרון נראה לי שאיבדתי את עצמי, בעולם שלי, שיצרתי לי

מאבדת את עצמי בין הדפים

בין קטעים, שירים, פרקים, מילים

מילים בודדות, חסרות כל ערך, שיוצרות ביחד ערך ענקי

מילים בודדות, שאני נותנת להן פירוש ויחס של עולם ומלואו

של הכל

קוראת, נכנסת לסיטואציות, מתחברת לקטעים

רוצה לקחת מרקר ולמרקר שורות שנראות לי כ"כ נכונות.

מצבים שנראים לי כ"כ דומים,

מזדהה....

מדמיינת,

רואה את כל התמונה בראש

חבל שהספרים מהספריה הציבורית

כי כל השורות והציטוטים האלה פשוט לא נגמרים

יושבת וכותבת ביומן מכיתה ז'

כי המחשב שלי, הטכנולוגיה שלי איבדה מערכה,

התקלקלה.

ועכשיו אני נזכרת מה איבדתי בספרים, מה אני מחפשת שם,

עולמות מצטיירים למרגלות רגליי

כשאני שוקעת על הרצפה בתוך מילים עטופות בכריכה

לתוך עולמות שלא שלי

שלא יהיו שלי לעולם.

רואה דברים שאי אפשר לראות

דברים שאנשים שלא קוראים לא יבינו אף פעם

ככה זה כשהטכנולוגיה בוגדת, נשאר הישן

הדברים שלא מתקלקלים לעולם, כמעט...

לפעמים זה טוב להשאר ככה,

להזכר למה אהבתי את הדבר הזה בעבר

ואולי טוב שמת לי המחשב

אני קוראת כמו שלא קראתי כבר המון זמן

ואני חושבת שאחרי התקופה הקצרה הזאת אני לא אפסיק לקרוא אף פעם

ספר הוא פשוט מקום שאפשר לברוח אליו מהכל

מכל הרוע, מכל הכאב, מכל האמת

מהכל

Are you gone and on to someone new?

I needed somewhere to hang my head, without your noose

You gave me something that I didn't have, but had no use

I was too weak to give in, too strong to lose

My heart is under arrest again, but I break loose

My head is giving me life or death, but I can't choose

I'll swear I'll never give in, I'll refuse