במרחק של חצי שעה נסיעה ממנה

נדמה שזה מרחק ענק, אלפי שנות אור

אני מסתכל עליה דרך הצג, דרך הקופסא

במרחק נגיעה מכאן

נדמה שהיא כ"כ קרובה עלי

כאילו פניה עוד שניה יגעו בפני

אבל בכל זאת, רחוקה מידי

מסתכל עליה,

על פניה, על עיניה

היא נראית לי עצובה פתאום,

עצובה משום מה, משום מקום

ולפתע היא כ"כ מחויכת

כ"כ ילדה

כ"כ תמימה

ואני רק רוצה לשלוח יד ולגעת בשיערה

לגעת בה, להרגיש אותה

להרגיש אותה שוב

אולי בפעם האחרונה

Wish you were here

Wish it was real

אני לא חושבת שהקטע הנ"ל הוא מה שהרגשת

אז בינתיים נותר לי רק להמשיך לחלום

מי אמר שלחלום זה רע?

השיחה בבוקר הייתה טובה מידי

מתוקה מידי

"זה לא סתם אולי, אתה האור בחיי"

אני בטח אמצא איך להרוס את זה שוב.. כי זאת אני :\