לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


These wounds won't seem to heal This pain is just too real There's just too much that time can not erase

כינוי: 

בת: 36

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2006    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

6/2006

אז מה... שיער סגול אה.. :)


אז כפי שאתם כבר יודעים חלק מהשיער שלי סגול..

החלק הבלונדיני היה אמור להיות ירוק אבל לא ממש יצא.. בקטנה



מה שבאמת משעשע זה התגובות של האנשים...

(לא שאכפת לי מה שאומרים, כן? אבל זה פשוט משעשע)

זרקו לי כבר הערות כמו "ילדה התלכלך לך השיער בטוש סגול"

או  משו כמו "אמא שלך יודעת על זה?!"

ואז אני עונה להם באלגנטיות: "אמא שלי הייתה איתי כשזה קרה, אמא שלי אפילו הזמינה את הצבעים בשבילי"

המורה שלי לאנגלית החליטה שהיא מכירה אותי ממש טוב (אז מה שהיא מלמדת אותי 5 שנים ו-3 שנים מהם היא הייתה המחנכת שלי?) ובאה ביציאה "כל עוד זאת הדרך שלך למרוד אז זה בסדר"

למרוד? WTF?! ממתי אנחנו בטלנובלה?

היו כאלה גם ששאלו איך היה לי אומץ.. או וול כי בשביל לצבוע צריך המון אומץ...

 

קבלו סיטואציה ממש מצחיקה...

אלינה, קארין (או שזה היה רק עם אלינה?!) ואנוכי נכנסות לשירותים בבצפר

פתאום אחת שהסתכלה על עצמה משו כמו שעה במראה דופקת צרחה

"אמאל'העהעעהאעהעהה מה עשית לעצמך?!

הבלונדיני הזה 100מם אבל הסגול?!

הרסת!!! אמאל'עעהעהעהעה"

אז אני עונה לה "שמעי לא אכפת לי, אני אוהבת את זה ומה שאת חושבת על זה לא מעניין אותי"

היא "אם הייתי עושה את זה אמא שלי לא הייתה מכניסה אותי הביתה" (כאילו טוב שלא הגזמנו טיפה...)

ואני חושבת לעצמי בראש ~מממ אם הייתי אמא שלך בכלל לא הייתי מכניסה אותך הביתה סתכלי איך את נראית~ אבל לא אמרתי את זה כי אני נחמדה (חחח) J

 

ויש כאלה שבאמת חשבו שצבעתי עם טוש.. חחח משעשע...

 

העניין הבאמת מוזר זה שאנשים לא מתרגשים מצבעים כמו בלונד או שחור או חום או אדום או לא יודעת מה כי זה רגיל ואיך שיש משו לא שגרתי מתחילים לדבר שטויות אבל מה שטויות, בקצב

מה שעוד יותר מוזר (בעצם לא מוזר, אלא ממש צפוי) כל הבנים אהבו (חוץ מאחד אבל לא באמת אכפת לי ממנו בזמן האחרון) ומי שלא אהב והיה נגד היו בנות.. קנאיות :P

חחחח בקיצור...

זה כולה שיער... והצבע כולה בקצוות, שיער זה דבר שצומח וצבע זה דבר שיורד

ו.. אין לי מושג מה הפואנטה בפוסט הזה אבל לא נורא...


נורא רציתי לכתוב מן פוסט תגובה לפוסט הקודם (ששלומית פרסמה) ולתגובות לפוסט הקודם פשוט לא מצאתי את המילים, מישומה לא הייתי מסוגלת להשיב על זה פה, אני חושבת שבאיזשהו שלב כבר הבעתי את דעתי על הפוסט הזה... ואם לא אז אני אביע.. בפני האנשים שאמורים לשמוע...

אני רק אגיד תודה לשלומית.. על העיצוב, על הפוסט המרגש, על היומולדת ועל הכל

ותודה גם לכל מי שהגיב

ואם כבר יומולדת אז תודה לכל מי שעזר ואירגן ולכל מי שבא (כן כבר כתבתי את זה אבל אף פעם לא מזיק לכתוב שוב.. ולהודות שוב...)


נורא מדגדג לי באצבעות לכתוב פה על משהו

אבל אני לא אעשה את זה, לא בשלב הזה לפחות

אני רק אכתוב "וזאת לא הפעם האחרונה" ואחייך כמו ילדה קטנה

כמו שאני עושה כבר יומיים J

נכתב על ידי , 6/6/2006 17:18  
64 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




85,049
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנדפקתי גמור אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נדפקתי גמור ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)