אולי חלקכם יופתע אבל אני נורא נרתעת ממגע

בעצם אולי חלקכם יחשוב שיש לי פיצול אישיות קל

אני נרתעת ממגע של קרובי משפחה, זכרים בעיקר

אני לא יודעת למה, אני ממש לא אוהבת כשהם מחבקים אותי ו/או מנשקים אותי..

אני אף פעם לא נותנת להם לנשק אותי בלחי... רק בראש אם הם רוצים

האמת שאני גם לא אוהבת כשנשים מהמשפחה נוגעות בי

אני לא אוהבת כשאחותי נוגעת בי

אני אפילו לא אוהבת כשאמא נוגעת בי, מחבקת אותי, מנשקת אותי...

וזאת, אמא...

אף פעם לא יוצא לי להתגעגע למשפחה בטיולים שנתיים או בכלל בכל טיול...

כל החברות שלי אומרות כמה שהן מתגעגעות הביתה...

להורים שלהן, למאכלים שלהן, לחדרים שלהן, לאחים שלהן

ואני?

אני בשלי...

מוכנה להישאר עוד ימים שלמים וארוכים בטיולים רחוק מהמשפחה

אני לא יודעת למה זה

ולמה אני מרגישה ככה...

אבל בי"א התחלתי גם להירתע ממגע של חברות שלי

כמובן שהכל בצחוק וברוח טובה ואף אחת מהחברות שלי לא באמת "חמה עלי" אבל אני באמת לא יכולה לסבול כשהן נוגעות בי לפעמים.. הרבה פעמים אני מעיפה להן את היד או שאני כ"כ פוחדת שהן עומדות לגעת בי שאני פשוט עושה תנועה חדה לצד (ועל כך יכולה להעיד אלינה שיושבת לידי בפסיכומטרי ומתחילה לחשוב שאני אשכרה שונאת אותה)

מה שכן, למרות כל הפוביות האלה, אתם רואים אותי הרבה עם בנים... עם הרבה בנים

אני יכולה לבוא לידידים שלי ולחבק אותם חזק חזק ולנשק אותם וללטף אותם והכל מתוך אהבה אפלטונית, בלבד

בגלל היותי סוג של מתנשקת סדרתית חברות שלי שאלו אותי לאחרונה "למה את עושה את זה?!"

אז עניתי לאחת מהן שכשהיא מרגישה שהיא צריכה חיבוק ותמיכה ונשיקה וחום ואהבה היא הולכת לחבר שלה והיא מקבלת את כל זה ממנו

אבל אני, שאין לי כ"כ מזל בקשרים (אני לא אומרת שאין לי מזל עם בנים), אני מוצאת את עצמי מחפשת את כל החום הזה שאני לא נותנת לשאר הסביבה לתת לי דווקא אצל המין השני, ואפילו לא אצל הידידים שלי

אתם אולי לא רואים אותי כבנאדם תמים אבל אני שיא הנאיביות

בגלל שאני מחפשת את החום והקרבה אנשים חושבים שאני מחפשת דברים אחרים (ותנו לדמיון שלכם להתפרע)... אז אני כן עוצרת דברים באמצע אבל יש כאלה שמנצלים את הנאיביות הזאת ואני פשוט הולכת שבי אחריהם...

זה לא אומר שאני הולכת רחוק

אני פשוט אומרת שהיו מקרים שהרגשתי ברגע נתון טוב עם עצמי, הרגשתי אהובה, הרגשתי נאהבת, הרגשתי מלאה בחום ובשמחה וכשחזרתי הביתה והבנתי שזה היה סתם ושהייתי עוד אחת מאלף

ואז..

אז הרגשתי רע, הרגשתי מנוצלת ומלוכלכת ויותר תמימה ממקודם

אז אני מנסה לפצות על חום שחסר לי מהמשפחה (חום שנותנים לי ואני פשוט מסרבת לקבל מישומה) ע"י מגע עם המין השני (וזה נשמע נורא רע כשאני כותבת את זה בצורה הזאת... אבל שימו לב שלא כתבתי "מגע מיני עם המין השני" :P ) ואנשים פשוט קולטים מסרים מוטעים ומנצלים את זה

מחכה לתמים שלא ינצל ושלא ירצה לאבד את התום שלו

ושלא יגרום לי לאבד את התום שלי

ואת הנאיביות שלי

ואולי

אולי כבר מצאתי....

30.8.05- עיר הנוער

30.8.06- עיר הבירה

אותו מקום, אותן שעות, חלק מהאנשים ומצב אחר לגמרי

זה שאני לא מדברת
זה לא אומר ששכחתי........