לפני כחודש אני חושבת, כן, זה היה אז
אתי ואני חזרנו אחרי הליכה והיא אמרה שהכל השתנה... ושהיא חושבת שאני השתנתי הכי הרבה
כי איך היו הדברים ביסודי
ואיך הם עכשיו
ומי בכלל חשב...
ובטח היא חשבה לעצמה שאז הייתי כזאת "חנונית" ומכוערת ומי בכלל חשב שהיא תירק לכיוון שלי
אבל היא לא אמרה את זה.. היא רק שתקה.. אבל הבנתי
ואז אמרתי לה שאני חושבת שאני, להפך, השתנתי פחות מכולם
שזה שלא הייתי מסתובבת עם כל הערסים של היסודי לא אומר שלא היו לי חברים,
וזה שהייתי יושבת בשילוב ידיים בשיעורים ומוציאה מאיות לא אומר שהייתי הכי שקטה בכיתה ושלא היו מעירים לי הערות
וזה שהייתה לי צמה ארוכה ארוכה ופוני מכוער
זה בכלל לא אומר שבימי שישי הייתי נשארת ככה
דווקא תמיד הייתי עם שיער פזור, עם פן ופוני מסודר
עם איזה מכנס יפה או חצאית קצרצרה (כן, גם אז)
וכשכולם היו יושבים בשקט ובצד זאת הייתי אני, חיית המסיבות הפרועה,
שרוצה שכולם יקומו וירקדו עד שתצא להם הנשמה
גם אז הייתי קוראת, הייתי כותבת, הייתי רוקדת, הייתי מקשיבה
רק שאז לא היה לי בטחון עצמי, וזה בעצם השוני הכי מהותי בי
אז אני חושבת שזאת לא אני שהשתנתי כ"כ
אני חושבת שאלו דווקא אתם
שגדלתם, התבגרתם והתחלתם לתת הזדמנות ולהכיר אנשים מסביבכם
כי איך יכולת לדעת שהייתי כל הדברים האלה שכתבתי למעלה אם לא ניסית אפילו להכיר?
הסתפקת בלהביט מהצד ולשפוט ולחשוב דברים שרחוקים מהמציאות
זה היה בכיתה ו' אני חושבת כשדיברנו על סוגי סקס
וקטיה, אחת הבנות ה.. מממ המפותחות בכיתה שלי (מבחינה פיזית בכל מובן שהו) אמרה שהיא לא יודעת איך הסקס שלה יראה אבל היא חושבת שהסקס שלי יהיה רגוע כזה... קלאסי.. לאור נרות, כמו הסקס הרומנטי הזה שבסרטים
ואני, בראש שלי, ראיתי תסריט אחר לגמרי... סקס, סאדו, שוט, אזיקים, קריעת חולצות, נשיכות, שריטות, צלקות, שוקולד על כל הגוף ועוד כל מיני דברים מופרעים שכאלה
אני בטוחה שהיא מעולם לא חשדה שזה מה שמתחולל אצלי בראש
והיום אני רוצה לראות מישהו שחושב שהסקס שלי יראה אחרת... היום, אף אחד לא יכול להעלות על הדעת כזה תסריט רגוע בשבילי
למרות שאני חושבת שכשיהיה סקס (ואני מניחה שיהיה מתישהו) יהיה הכל מהכל... פעם כזה ופעם אחר.. פעם רגוע ורומנטי ופעם פריקי לגמרי
רק שפשוט...
זאת תמיד הייתי אני, אותה אחת
שאתם בחרתם לראות בצורה כ"כ אחרת
והיום?
היום אני אותה ילדה
הולכת לבית הספר עם אולסטאר צבעוניות שלא מתאימות לשום פריט לבוש
עם ג'ינס שגדול עלי במינימום 2 מידות אבל יושב מצויין
עם כתפייה של חזייה על הראש במקום סרט (לפי שיטת ענת ;) ) וסיכות של פרפרים, שפיריות ופרחים בשלל צבעים מעטרות את הראש
צמידים שקיבלתי במתנה מקובעים לי ככה על היד ושאריות של גומיות
שרשראות שונות צבעוניות ומוזרות שלא יורדות לי מהצוואר
עם תיק שמקפץ על הישבן בעליזות
והשיער הכתום- בלונדיני במחציתו מתעופף ברוח בפראות
ומהאוזן יוצאות כמה מתכות שלחלק מהאנשים נראות כ"כ מזוויעות, ובקצה האוזן תלוי עגיל בודד ארוך וילדותי
וכשאני הולכת ככה עם חיוך מאוזן לאוזן
שוב פוגש אותי הפרפר הגדול והכתום הזה לפני הכניסה לבית הספר
אני מרגישה שזאת אני, ושתמיד הייתי
ושככה,
כשאני הכי שלמה עם עצמי
אני יכולה, על כולם..
באמת
בבלוג זה
בכל הבלוגים
