בזמן האחרון התחלתי לכתוב פחות "חחח", מה שהייתי כותבת פעם בכל אמצע שורה

התחלתי גם לכתוב עם יותר סימני פיסוק, ולכתוב עם פחות "...." בסוף כל דבר

התחלתי להתנהג ולהתלבש יותר כמו בחורה

נראה שאני קצת מתבגרת עכשיו

ואולי זה קצת עצוב

בזמן האחרון אני עצבנית כמעט בכל יום שישי, כשאנחנו יוצאים

אולי אנשים השתנו

ואולי זאת סתם תקופה כי אני עייפה

וכי כבר נגמרה לי הסבלנות

והתרוקנו המצברים

ונשארה לי רק עצבנות

ואני רוצה ממש לכתוב משהו שיסווג כ"שירה" ותהייה בו חריזה

אבל אין את המצברוח המתאים... אני לא עצובה

ואולי אני קצת ריקה

וירדתי ל-55 שזאת השאיפה שלי

עכשיו אפשר לרדת רק עוד קצת בשביל שיהיה לי לאן לעלות- ל55

כי לא בא לי לעבור את זה- עד שהגעתי לזה!

קצת עצוב לי לחשוב שאולי זה בא על חשבון השרירים שלי שהורידו מנפחם כי אני לא בחוג כבר כמעט שנה

עכשיו אני קצת מצטערת שספרתי על משהו ליחסית הרבה אנשים

אולי עדיף שהייתי מספרת לאדם או שניים

אבל זה היה משהו כ"כ מדהים ומקסים

איך אפשר לשמור את כל הטוב הזה ואת כל השמחה הזאת רק לעצמי?

הייתי מתפוצצת! הייתי חייבת לשתף...

אני מקווה שלא תעשו לי עין הרעה.. קקות :P

אגב "חח" בעברית פסיכומטרית זה עגיל באף הבהמה

או בעברית פריקית- ספטום (כי גם אנשים הם סוגשל בהמה)

ואם כבר פסיכומטרי..

איך היה?

היה

וזה הכי חשוב

עכשיו נחכה לתוצאות