"חיבקת אותי ושאלת אם רצתי

אמרתי שכן וקראת לי טיפשה

חיבקת חזק חזק ואמרתי לך שרצתי קצת

ושזה בכלל לא נורא

[....]

הכנסת יד מתחת לחולצה

והוצאת (את ה)שרשרת ואמרת לי "תראי"

[...]

נשקת לי על הלחי, ואני נשקתי לך

חזרתי אל החושך ואתה אל מכוניתך"

"עד שאני מרגישה חופשייה

[עד כמה שאני יכולה להרגיש]

יש לי חבר

נכון שזה *כאילו* לא אמור להגביל לי את החופש

אבל זה קצת, כן

כי איפשהו 'חבר' ו'חופש'

זה סותר."

[4.11.06]

עצוב מסוג אחר

"כן.. זה באמת עצוב מסוג אחר... וזה לא תמיד עצוב

את פשוט יודעת שיש אתה אדם הזה שתעשי בשבילו הכל וכשטוב לו אז טוב לך, גם אם לא טוב לכם ביחד, וכשאתם מדברים שיחה עמוקה וטובה כזאת, זה כל מה שאת צריכה בשביל שיהיה לך טוב.. רק מבטים ממנו, וחיבוקים...

לראות אותו רק ל-5 דקות אחרי שהוא חוזר מהבסיס רק בשביל לקבל חיבוק חזק ונשיקה על הלחי, ולרצות שזה לא יגמר לעולם...."

[12.11.06]

אולי כי אף פעם לא היה לי אחד נורמלי

אחד שנהנתי מרובו

אחד שלא חשבתי שאני פוגעת כל הזמן או לא הרגשתי פגועה

לא היה לי קשר שאשכרה חגגתי בו חודש, חודשיים, חצי שנה

אף פעם לא הכנתי משהו קיטשי לבן זוג, אף פעם לא הכינו לי

אף פעם לא כתבו לי מכתבים....

(אבל אני כן כתבתי)

אף פעם לא קנו לי דובי שכתוב עליו "I love you" שיהיה לי מה לחבק בלילה

זה נראה מפתה

אבל זה לא קורה

לא אני: קשר כזה שתיארת זה קשר נורמלי?

תלוי איך מסתכלים על זה

אני: הכל תלוי

אני לא יודעת אם זה קשר נורמלי

אבל זה דברים שיש בקשר שאף פעם לא היו לי

אף פעם לא גרמו לי להרגיש מי יודע מה נאהבת

לא יודעת

אולי זה בגלל שאני רואה את הקשרים ארוכי הטווח של החברות שלי ושל ידידים

בטח שיש בקשר יותר מיזה

אני חושבת לפעמים שקשרים כאלה זה רק לבני נוער.. לא יודעת

אבל כן, אם זה צריך לבוא זה יבוא

[1.12.06]

זה קצת עדיין קצת מוזר לי שכבר שבועיים אין יותר "רפי ואנה"

ויש רק "רפי" ו"אנה"

וזה עוד יותר מוזר שאני הגעתי להחלטה הזאת

ושאני ביצעתי

זה אולי לא היה מושלם

אבל הוא כן גרם לי להרגיש טוב כ"כ הרבה פעמים

ולא הרבה היו מסוגלים להימצא בקשר כזה עם אדם כמוני

אז אני מעריצה אותך, רפי, ומודה לך על כל שניה שהיית שם ועדיין.......