רק לחשוב על זה
כמה שהייתי מלא לפני שנה וקצת
וכמה- שלמרות כל זה הייתי ריקה מהכל
כבר שנה וקצת שלא הייתי בקבוצה כזאת
קבוצה מאורגת
תנועת נוער, או אולי קבוצה אחרת
אז פרשתי, ולא- אני לא מרגישה חרטה
ו(כבר)לא מרגישה חשק לחזור
יש המון דברים שלא הסתדרו לי שם
באמונות של האנשים שם ובערכים של התנועה
אבל אומר לזכותה (של התנועה) שלמרות שהיא כאילו שמאלנית ושלמרות שהיא כאילו ניסתה לעשות לי שטיפת מוח ולגרום לי להרגיש ו/ או לחשוב כך או אחרת תמיד היה לי מקום להביע את דעתי גם אם היא נוגדת וסותרת את הערכים
אבל היו הרבה דברים שלא התנהלו כמו שצריך
אחרי שחשבנו (החבר'ה) לתרום לקהילה באיזושהי צורה הבנתי שמשהו נורא רקוב קורה בנוע"ל
זה באמת ארגון, תנועה, שיכולה לעזור להרבה אנשים ולתרום לקהילה ולחברה
אבל יש שם המון פאקה פאקה ומעט מאוד מעשים
הרבה פעמים רציתי ללכת לשם, לחזור לחבריי לקבוצה ולנסות לשנות
להגיד את הדיעות שלי, את הבעד ואת הנגד
לא התכוונתי לחזור אבל אולי הם יוכלו לשנות- גם בלעדיי
ואז חשבתי על זה והבנתי שאני לא הייתי רוצה שיבוא מישהו שפרש לפני שנה ויגיד לי כמה כל מה שאני עושה לא בסדר
איזו זכות יש לו בכלל אם הוא כבר לא שם?
למרות שכן, יש לו זכות
וגם לי
אבל אני כבר לא חלק מזה..
אני לא חלק מהקבוצה (סבאב"א- 'סטלנים בטלנים אוהבים בירה.. ומה עם הא'? אאאהההה'
כן, אני עדיין זוכרת)
אבל לפעמים אני עדיין חושבת על זה
מסתכלת על תמונות ונזכרת..........
כבר שנה וקצת שלא נגעתי בבר באמת
שלא מתחתי רגל, שלא ראו לי את השריר
שלא אספתי בטן וישבן
שלא עשיתי פירואט- מוצלח יותר, מוצלח פחות- זה לא משנה באמת
רק, פירואט
לפעמים זה חסר, לפעמים אני לא מבינה איך אני חיה עם עצמי בלי ריקוד
בלי בלט
בלי לנשום באמת
אבל כבר הבנתי, יותר מפעם אחת, שלחזור לשם לא יעזור
אולי בעתיד הקרוב שלי, אולי ברחוק, אני עוד אחזור להרגל המגונה הזה
לרקוד
וזה כבר שנה וקצת
שלא משנה כמה היו (אחד או שאולי כבר שניים), מי הוא/ הם, למה מאיפה ואיך
זה כבר שנה וקצת שאני אוהבת
(אולי בכל זאת, מאוהבת?)
(קרדיט על התמונה לסלבה)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
