מה הקטע שלי עם מוזיקאים
שעוברים טסט ראשון
שיעור או שניים אחרי המינימום
שנוהגים כמו נהגי שודים
שחולמים על אופנוע
שחוזרים לעשן
ומכירים אחד את השני
אה?
" ואני לא רוצה לשקר לך אף-פעם, אז שתדעי שאתמול קצת שיקרתי."
מה גורם לכולם לא לרצות לשקר לי?
" כי כיפכף שלך אוהבת רק את האמת... גם אם היא כואבת"
אני לא חושבת שהוא שקרן
פשוט, יש דברים שמשתנים עם הזמן...
גם אם בשניה אחת זה הרגיש הכי נכון שכן נהייה בקשר כמה ימים אח"כ זה הפך לדבר הכי לא נכון מבחינתו לעשות
אני שונאת כשמסננים אותי
אני באמת שונאת את זה- זה ממש מעבר לסתם "לא אוהבת"
טוב
עכשיו אני כן חושבת שהוא שקרן
כבר כתבתי שיש דברים שמשתנים עם הזמן, תוך כמה רגעים.....
הוא אהב כשהלכתי מהר ולא עצרתי לנוח לשניה
והייתי פוכית, כי זה מהמילה פוך וזה כינוי כזה גאוני
ולמרות שהוא לא היה המצאה שלנו, אהבנו אותו
כי פשוט... "את הפוכית שלי"
והוא אוהב את איך שאני רוקדת
והוא הכי קרוב לאהבה הכי גדולה שלי שאיי פעם היה לי
והוא הכי התקרב איי פעם ל"נשמתי"
אבל הוא לא הצליח להגיע לשם
הוא היה ה"נשמה שלי" אבל לא נשמתי
וכן, זה שונה, וכן, יש הבדל
וברגע שהוא קרא לי "נשמתי" ביקשתי שלא יקרא לי ככה, לא הסברתי למה
פשוט ביקשתי
כי יש דברים שלא משתנים לעולם, ויש דברים שיהיו שמורים לאנשים מסויימים לנצח נצחים
כי זה רק הם
הוא היה הכי קרוב לזה
אבל אף פעם לא היה שם
ואחרי יום שישי אני לא רוצה כלום
חוץ מאשר לראות אותו וללטף אותו
לחבק אותו לנצח
לדבר על הכל פנים מול פנים גם אם זה קשה
לזכות לתשובה במילים ולא לחכות שיחזור המחשב
רק לחבק אותו
כי זה כל מה שהינו עושים כשהינו ביחד
וברגע שיהיה לי מספיק כוח נפשי לקרוא את הכל שוב
לבכות על הכל שוב
אני אדע שפרקתי הכל
את כל הרעלים, את כל העצבים, את כל העצבות ואת כל הסיפור
אני אכתוב את ה"פוסט פרידה אחרון"
ואתחיל בתהליך ההתגברות
שימשך עד אינסוף שבסופו אפגוש את הנשמה ההבאה
שתתיימר להיות שלי, ואני אנסה בכל הכוח להיות שלה
וזהו
בבלוג זה
בכל הבלוגים
