לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


These wounds won't seem to heal This pain is just too real There's just too much that time can not erase

כינוי: 

בת: 36

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2009    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2009

2009-2010


מה זה היום הזה בשביל המשפחה שלי?

זה היום היחידי שבו הכל היה צבעוני ויפה

אמא נוהגת לספר שזה חג שהיא ממש אהבה שם...

הכל היה מושלג, היה ריח טוב באוויר, הכל היה מואר מקושט וצבעוני למרות האפרוריות שבחוץ.

הילדים קיבלו מתנות...

ולא הייתה לשמחה הזאת שום משמעות דתית, לא היה מעורב בזה שום עניין של אמונה או של חוסר אמונה

זה לא היה סילבסטר או קריסמס או חג המולד..

זה לא היה קשור לנצרות או ליהדות או לאיסלם או לכל דת אחרת

זה פשוט היה ערב השנה החדשה

וכך הוא גם נקרא בפיהם ובפיה, 'השנה החדשה'

זהו ערב השנה האזרחית החדשה, כמו ראש השנה, רק בלי משמעות דתית.

ובלי שום קשר לדת וללאום, זה מה שזה בשבילי

וגם קצת בשביל אמא, שיזכיר לה את הילדות ואת השמחה...

 

אז 2009, וואו, חתיכת שנה

הפעם הראשונה שבכיתי בצבא בגלל משהו שקשור לצבא (וגם הפעם השניה, והשלישית...)

הפעם הראשונה שחשבתי שאולי אחותי באמת דומה לי קצת

הפעם הראשונה שאהבתי בחוזקה כמו שלא אהבתי מעולם (זה פשוט גדל עם כל שנה ושנה, בכל יום ויום)

הפעם הראשונה שהייתי בחו"ל רק עם חברה

הפעם הראשונה שהתאפרתי ממש

הפעם הראשונה שהרפתי כשבאמת הגיע הזמן

הפעם הראשונה מיזה הרבה זמן שהבלוג הזה בעל יותר מפוסט או שניים בחודש (והחודש הראשון מיזה שנה כמעט שיש לו יותר מ200 כניסות- הידד!)

הפעם הראשונה שקראתי ספר באנגלית בלי שום קשר ללימודים

הפעם הראשונה שבאמת הצלחתי לחסוך ולנצל את הכסף לכל מיני דברים

הפעם הראשונה שלקחתי את אחותי ליום כיף, בלי אמא

הפעם הראשונה שהלכתי לאורנג' לבד

וגם לבנק....

הפעם הראשונה שהשתכרתי

והפעם הראשונה שהקאתי מאלכוהול

הפעם הראשונה שהשטתי סירת מנוע

הפעם הראשונה שהצטלמתי במועדונים לבד

ואני בטוחה שיהיו עוד המון פעמים ראשונות של המון דברים....

 

ו..2010?

מוזר לכתוב את המספר הזה בכלל, אני עוד דיי תקועה ב2007

מה אני רוצה שיהיה?

בעיקרון, שאני אבקר אצל כל הרופאים ואעשה את כל הבדיקות הנחוצות

שאני אפסיק לפחד כ"כ הרבה ואתחיל להעיז ולעשות מה שאני באמת רוצה

שאני אתנסה בהרבה דברים, בדברים מגוונים

שאני אשמור לי על קשרים

ובעיקר אשמור על שקט ולא ארשום לי פה דברים מפורשים שאני מתכננת- כי בסופו של דבר, אם זה יהיה רשום זה לא יתבצע..

(קצת נזכרתי בפוסט ישן שכתבתי בו דברים שאני רוצה ולא פירטתי, בשביל לקיים באמת- וזה באמת קרה)

שאני אחזור לקרוא- בכל הכוח

שאני אחזור לכושר- בכל הכוח גם כן

שאנהל אורח חיים בריא בלי כל התקפי העצבים האלה וההתמוטטויות

שאגרום לאנשים להיות ולהרגיש מאושרים

ושאגשים לעצמי את המשאלות

כי אם לא אני- אז מי?

 

שנה טובה!

 

(וזאת הפעם הראשונה מיזה המון המון זמן שכתבתי פוסט חופר כ"כ...)

נכתב על ידי , 31/12/2009 21:46  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קצת לפני...


שירים של היהודים ושל אריק ברמן עושים לי רצון לכתוב

ועכשיו כשאני בבית אני יכולה להרשות את זה לעצמי

רק שזה לא ממש מושך אותי, ולא בא לי בטבעיות, ולא זורם

והמוזה לא באה, אפילו לא קופצת לביקור קצרצר...

כמו שפתאום לא בא לי בטבעיות לשמוע מוזיקה- שהיא כל חיי

ולא מתחשק לי לקרוא ספרים, לא זורם לי בכלל

ולא בא לי לרקוד

ורק בא לי לישון

ולהפסיק להרגיש משוגעת

ולהפסיק להרגיש פחדנית

ובאמת להפסיק להיות כזאת

ולהעיז

ולחיות

ולהנות באמת

 

הבלוג הזה קצת חיי והרבה מת.

נכתב על ידי , 30/12/2009 13:15  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נמאס


נמאס לי, שרק אני, בסופו של דבר, נשארת נאמנה

 

והלוואי שהיו לי יותר מכמה מילים לבטא כל הרגשה..

נכתב על ידי , 23/12/2009 14:28  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

85,049
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנדפקתי גמור אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נדפקתי גמור ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)