טוב אין לי על מה לעדכן אבל בא לי עדכון
מתנהגים אלי יפה פה אבל אני מתגעגעת הביתה
אני לא רוצה את החופש שלי בחזרה... אני רוצה את החיים שלי בחזרה
כן, זה גם שאמרתי לשלומית...
הדבר שהכי מפחיד אותי זה שיהיה שקט כמה זמן ואז פתאום בווווווווום בלי שאף אחד יצפה לזה.... :/
המלחמה הזאת גורמת לחשוב על כ"כ הרבה דברים....
על אנשים חשובים בעיקר (נחשו בעצמכם על מי מדובר בין היתר...)
אני חושבת שאחרי המלחמה הזאת כולנו נעריך קצת יותר את החיים ואת היומיום ושננצל כל שניה גם בזמן הלימודים
אבל אולי אני סתם מחרטטת.... בקשר לזה נחייה ונראה כבר
האמת שאני כן למדתי להעריך את כל הדברים המובנים מאליהם.. המיטה שלי.. הכרית שלי.. המחשב שלי... התמונות של החברים שלי... החברים שלי...
כשנסעתי לכאן לא ידעתי אם יהיה לי מחשב ואם תהייה לי גישה לאינטרנט אז הדפסתי 2 תמונות של החברים.. זה כל מה שהספקתי.... בשביל שיהיה לי קרוב ללב.. שיהיה לי על מה להסתכל...
לקחתי עוד משהו... קטן.. שהייתי חייבת לקחת איתי..
לקחתי את הלב הזה, שהכנת לי ונישקתי אותו בדרך לכאן
היה משפט ששלומית כתבה לי בתחילת השבוע כשנודעו לנו שמות של החיילים שהיו על הספינה...
גילינו ששם אחד מהם הוא "טל" אז אמרתי לה "אבל זה לא 'טל' שלך... זה מנחם אותך?"
אז היא אמרה לי "לא.. בכלל לא..
עכשיו שלומית אחרת בוכה על טל שלה
"על טל, על יואב...." (והמשיכה למנות שמות של חיילים)
אז עניתי לה "כן אני מבינה..
זה כמו שזה בכלל לא מעודד אותי שהחיים שלך בלבנון :/"
מעריכים שעוד 10-14 ימים הכל יגמר
אני כ"כ מקווה!!!
אני מקווה גם שיתאפשר לי לצאת לגדנ"ע בסוף החודש וגם אם לא אז שבאמת הכל יגמר ושיהיה שקט וכשכולנו נחזור לקריות ולבתים שלנו ננצל כל שניה ונעריך דברים יותר... גם את הדברים הקטנים.. במיוחד את הדברים הקטנים...
ואני מקווה שאמא גם תיתן לי ליגיטימציה לנצל את החיים :P
בכל אופן...
אני לא אהיה ממש זמינה בסופ"ש כי זה קיבוץ של אנשים שומרי מסורת וזה...
אז המממ אל תבהלו אני לא נעלמת
אל תעלמו גם אתם!!!!
שמרו על עצמכם חבר'ס ושמרו על קשר!!!!!
אני אוהבתתתתתתתתתת אתכם =)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
