עוד בלוג בישרא

שוב המקום הזה לברוח אליו.

הצורך בכלל להיות פה, כלכך מזמן,כלכך חשבתי שעברתי את זה כבר אחרי שחשבתי כבר על המקום הזה שוב השבוע ועצרתי את עצמי.

אני חייבת לצעוק כבר, אבל ממש ממש ממש חזק! לפרוק את הכל! אבל אני לא רוצה שאף אחד ישמע.

דיי, אני מתה לשים לזה סוף אבל מאיזושהי סיבה אני מפחדת, חוששת, לא יודעת מה יהיה הלאה.

מצד אחד אני מקווה שהכל יסתדר, אבל מהצד השני אני כבר לא יכולה עם העול הזה עליי, אני רק סובלת מכל זה! 

כשאני קוראת את הפוסטים שלי אחורה אני רואה כמה שהייתי מישהי אחרת ממה שאני היום,

באמת התקלקלתי,

אני רוצה לחזור למה שהייתי פעם,

לכל מה שהיה לי פעם! 

כבר הגעתי למצב שאין לי חשק לכלום חוץ מלהיות בתוך השמיכה שלי במיטה ולחשוב עליו.

מתי זה יגמר? אם אני רוצה בכלל שאני יגמר.

אפשר בבקשה סיפור אהבה כמו בסרטים? אפשר בבקשה אהבה מושלמת בלי ריבים ויכוחים וקשיים?

אפשר בבקשה חיים הרבה יותר קלים?

לא מבקשת כסף, רק רוצה שלא יהיו בעיות.

דיי,

בבקשה שיהיה טוב.

שתהיה פרידה אפילו, אני כבר לא יכולה להחזיר ולהיות חזקה יותר, אי אפשר במשך שנתיים רק לשמוע על בעיות של אחרים.

את הבעיות שלי אני תמיד שמה בצד, תמיד שומעת על צרות של אחרים,

תמיד שומעת על צרות שלו.

נמאס לי!! 

רוצה קצת חופשש!!!!