לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


Absolutely Fabulous
כינוי:  דאץ'

בן: 35





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2009    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

8/2009

"אמן ותישאר לבד לנצח"


ישבנו בפרוזדור של מגורי הבנות. שנינו עם סיגריות דולקות ועל הרצפה יש כוס נס-לשעבר מפלסטיק שסיימה את תפקידה וכעת היא משמשת כמאפרה אלטרנטיבית. "אתה יודע," היא אומרת ולוקחת שאכטה נוספת שמושכת עוד טיפה את הרגע, מוציאה את העשן וממשיכה " אני לא חושבת שתהיה מאושר אי-פעם".

הסתכלתי עליה, הוצאתי את העשן באיטיות וחשבתי.
חשבתי על זה שמצד אחד, הוא מושא אהבתן של חצי מהחברות שלי.
ומנגד, הוא האח-שנמצא-עמוק-בארון של אחת מהן.
וחשבתי על זה שהוא חובש כיפה, ושהוא עובד בפנימיה לילדים חוסים והוא כולו צדיק ומעשים טובים. אני לעומת זאת נותן לקבצנית ברחוב רוטשילד בת"א עשרה שקלים מתוך נקודת הנחה שבתוך שנתיים היא תמות ממנת יתר, ולרגע עוברת במוחי המחשבה שאולי זה הפיתרון לבעיית ההומלסים.

מאידך, יש לנו סיפור היכרות שרואים רק בסדרות של HBO, ויש לזה משמעות רבה בעיניי. מה, כשיגיע היום ויהיו לי ילדים שישאלו איך הכרתי את אבא, אני לא רוצה שהתשובה תהיה שנפגשנו בשירותים של האומן17.

אח שלו התחתן ואני הייתי מוזמן של אחותו. לבשתי באותו לילה חולצה לבנה חצי-מכופתרת שנראית כאילו השקעתי-אבל-לא-גיהצתי, חגורת עור חומה וג'ינס בהיר ופשוט בגזרה ישרה. כשמוסיפים לזה שני בקבוקי יין, כנראה שאי-אפשר לעמוד בפניי, כי תוך דקות אחדות מהרגע שהכרנו, הוא כבר היה על הברכיים בשירותי הגברים (כנראה שזה מוטיב חוזר בחיי שאי-אפשר להתחמק ממנו) בזמן שאח שלו שובר את הכוס.
זה היה רגע בלתי נתפס; אני מסתכל למטה, אני רואה רואה את הכיפה שעל הראש שלו ולא מאמין שהוא הומו. שאח שלה הומו. אבל לעזאזל, הוא מוצץ בכזו מיומנות, כך שטיפת הספק שעוד הייתה לי נעלמה יחד עם התחתונים שלי.

אבל הוא אח-של חברה שלי. אמנם החוק היחיד שיש לי לגבי גברים הוא "לעולם אל תתאהב בסטרייטים", ועדיין עולם הערכים המעורער שלי הרגיש שמשהו כאן לא בסדר. האם לחוק שאוסר להתחיל עם האחות-של החבר יש סעיפים נוספים שכוללים מקרים ותגובות?
היה לי נוח להתעלם כשהרגשתי וידעתי שאני עושה את מה שאחרות חולמות עליו. גם כשישבתי במסדרון והחלטתי לגמור את העניין, היא לא הייתה המניע העיקרי.

שבוע לאחר מכן, שהכל התפוצץ כשהיא קראה את הודעות הטקסט שלי, הצלחתי להרגיש. הרגשתי שאני כל-כך חסר רגש. נכנסתי לתוך משפחה, זיינתי את אח שלה, הוצאתי אותו מהארון (גם אם לא בכוונה תחילה), גמרתי איתו, אחותו גילתה את זה בדרך הכי-לא-דרך ועדיין לא הצלחתי להרגיש את מה שהרבה אנשים סביבי ניסו לגרום לי להרגיש- לא בסדר. אני עדיין תוהה אם הייתי צריך להרגיש ככה.

חמש שנים עברו מאז שפתחתי את הבלוג הזה, הייתי אז בן חמש עשרה. לפני יומיים חגגתי עשרים.
נכתב על ידי דאץ' , 10/8/2009 05:42  
27 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





55,479
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לדאץ' אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על דאץ' ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)