שלום כולם =]
הרגע פירסמתי בכמה מהבלוגים הקודמים שלי (שמספרם עולה על 15) הודעה על הבלוג החדש- הזה.
קולולולולו ^^
או-קיי. אז ככה:
אני לי, אני בת 13 (ב16/6 אני אהיה 14) אנד איים פרום ג'רוסלם הבירה.
אני בכיתה ח' ואני מאוד אשמח לתגובות שהם לא רק מטלילה, ליאורה ואורה (טלי, ליאור ואור- אני רגישה לאות ה').
מה הולך להיות בבלוג?
בעיקר פאנפיקים ('ספרות חובבים') ופיקצרים. קצת על החיים ועוד ועוד :)
קודם אני רוצה להודות לטלילה שעבדה ועיצבה לי את הבלוג *כפיים*
- העיצוב יעלה בדקות הקרובות -
עכשיו נעבור לפורים, יואו !
אתמול- טיול
היום- הצגה+ מסיבה
מחר- לימודים :|
מחרותיים- חופש!!!!!!
שלוש מחרות- חופששששששששששששששששש
ארבע מחרות- חופש!ש!ש! (ואנלא פאקצה)
חמש מחרות- טיול!
פירוט:
אתמול- עלייה שנתית לתל-חי (בית"ר שולטים!!!)
היום- פורים, אל תהיו נאחסים :|
מחר- משרד החינוך עם בעיות שכליות- לומדים בתענית אסתר ><
מחרותיים- שישי חופש :)
שלוש מחרות- שבת חופש- אבל לא להרבה זמן :| יש גם מסיבת פורים (שאחותי הכניסה לעצמה לראש
)= עד 11 יוונית ומזרחית שאנלא סובלת..אגב, מי שמכיר שירים טובים במזרחית שיאמר לי (גמכן דפקו אותי בתור די ג'יי)
ארבע מחרות- חבל שאנלא הולכת למפגש של HP
חמש מחרות- הידברות בין דתיים לחילונים. אני נוסעת לאולפנייה.. =]
אז מה היה היום?
ראינו מופע מ-ה-מ-ם (אני חוזרת, אנלא פאקצה ><), שמעתם על תיאטרון שחור? לא? חבל..
זה היה כזה מדליק..אתם לא מבינים. הייתי רואה את זה עכשו שוב ושוב..
גם זרקו עלינו כדורים ובועות, זה היה כיף..ועלו עלינו השחקנים וחטפו ילדים מהקהל (והילדים השתתפו במופע)..היה מאגניב :)
בשביל שאנלא אחרוש יותר מדי יהיה פירוט על הכול בפוסט הבא..אני 'צה להספיק להגיע לחלק האומנותי (אני יושבת 35 דקות מול הבלוג! תנו כפיים..סתםסתם..
)..
הערה עכשווית- אני פסיכית, מטומטמת ומשועממת..
החלק האומנותי טאם טאדאם טאם טאם טאם ^^
נתחיל בפיקצר קטנטן שכתבתי (בהמשך אני גם יוסיף פיקצרים ופיקים של חברות ופיקים שיתנו לי רשות [שאני אוהבת] וכמובן פיקים ופיקצרים שלי =])
שם הפיקצר:'אני מוכנה להשתגע בשבילך, ואז למות'
שם הכותבת: ג'יימי (אני)
דמות ראשית: מולי
בטא: אני
'אני מוכנה להשתגע בשבילך, ואז למות- רק בשבילך, יקירתי'
ג'יני ומולי ישבו בנינוחות בסלון, שתו קפה, אכלו עוגיות ודברו, ובקיצור-עשו כל מה שנשים אידיאליות עושות-מרכלות. עד שהגיע הפטרונוס המדבר של הארי,
"בואי מהר לרחוב טוטנהטם קורט!" הפטרונוס אמר. ג'יני קמה במהירות כאשר מולי אמרה לפתע "סליחה",
"על מה?" שאלה ג'יני בחיוך וזימנה את המטאטא שלה,
"על זה שאני לא יכולה לבוא לעזור" מולי אמרה בהתנצלות.
"נו אימא, ברצינות!" ג'יני נזפה, "שברת את היד שלך וזה מרדף, אל תהיי שטותית!" היא אמרה ויצאה,
"אני יחזור מהר" היא צעקה ומולי ראתה אותה עפה עד שנעלמה באופק.
מולי התיישבה בספה עם האורלוגין ולא התיקה ממנו את עיניה.
עד שלפתע עיניה התחילו להיעצם מעצמם, בניגוד לרצונה והיא נפלה רדומה על הספה.
"אימא, קומי, חזרתי" מולי שמעה קול רך ומוכר, היא פקחה את עיניה והרגישה שיכרון חושים.
"ג'יני?" שאלה מולי והביטה בפני ביתה שנראו שונות-נעימות יותר,
"בואי, אימא" ג'יני אמרה והושיטה את ידה הרכה להפליא, מולי נעזרה בה וקמה והיא ליוותה אותה לחדרה. כאילו החליפו תפקידים – ג'יני האימא ומולי ביתה.
ג'יני כיסתה אותה, "לילה טוב." היא מלמלה ויצאה מהחדר. מולי הייתה בטוחה שראתה אותה נעלמת בפתח החדר,
"ג'יני?"
שתיקה.
מולי שכנעה את עצמה שדמיינה ונרדמה לשינה ללא חלומות.
"בוקר טוב!" מולי קראה בחיוך לארתור וג'ורג'.
"למה פרצוף כל כך עצוב?" היא שאלה וכישפה את הצלחות שעפו אליהם עם האוכל.
רון ירד ואחריו צ'ארלי ופרסי.
"איפה ג'יני?!" מולי רטנה וצעקה את שמה, הבנים החליפו מבטים עד שארתור אמר בלחץ-פחד-ועצב "היא איננה". מולי חייכה,
"מה הכוונה איננה? היא הלכה עם הארי? הו, נו ברור, מתי היא חוזרת?" היא אמרה.
הבנים, כולם אחוזי פחד גמגמו "לא" חטוף והשפילו מבט,
"מה לא? אז איפה היא?" מולי שאלה ושמרה על ארשת פנים שמחה,
"היא לא בוגדת בהארי, נכון?" היא שאלה בלחץ.
"מולי, שבי בבקשה" ארתור ביקש,
"אז היא כן?!" מולי התפלצה.
"לא, לא" הוא אמר במהירות,
"אז מה?!" מולי התעצבנה.
"שבי בבקשה" חזר ארתור. מולי התיישבה על הכיסא בחוזקה עד שנדמה היה שהיא רוצה לשבור אותו.
"נו?" היא אמרה בכעס,
"ג'יני מתה" אמר ארתור באפיסת כוחות.
"מה?!" מולי צרחה, "לא! אתה משקר! אתם כולכם משקרים! זאת בדיחה חולנית!" היא צרחה ונפלה על הרצפה, בעיניה היה זיק של טירוף שהפחיד את הבנים, "היא הייתה בבית! היא הייתה איתי! היא באה אחרי מהמרדף! אתם משקרים! אתם דוחים! חולניים!" מולי המשיכה לצרוח והפכה את הבית, גם כשעמדו בפתח הבית אויביהם ושכניהם ש'באו לראות על מה הצרחות', משפחת דמרטו- שכמובן צלצלו לקדוש מנגו כדי שיאשפזו את מולי.
מאז נשארה מולי (השפויה לחלוטין) בתור משוגעת במחלקה הסגורה בקדוש מנגו. ג'יני המשיכה להופיע לפניה- והיא לא דמיינה אותה, היא באמת הייתה שם.
עד שהצליחה לגנוב קופסת כדורים ובלעה את כולם.
ככה מתה מולי וויזלי, כדי להתאחד עם בנה וביתה שכבר בשמיים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Jemie