הילילה!
או הילה או הילה
תמיד אמרו לנו שהחיים קשים,
היינו ילדים שכל היום משתובבים
"שמחנו בחלקנו" ושמחנו בחלקם של אחרים
לא דאגנו לרגע
ליבינו לא ידע פגע,
תמיד היינו בטוחים במעשינו,
בתקופה שבה פרפרים היו אויבנו
והפרחים היו לצרותינו,
שבנו לביתנו למשמע קולה של אמא
עוזבים בשקט את הפקולטה,עם מילת פרידה לשומר דימה
שתמיד חזר על אותו המשפט: “לא שוכחת תיק?”
אחח.. או הילה או הילה
פתאום הכל נהיה מעיק:
לשמור על ציונים ברמה:"מצוין"
לדעת לשרטט מעוין
לפתור משוואות לינאריות
לפתור מבחנים בלי לרמות,
ויחד עם הכל להמשיך לצאת בימי שישי
"לעלות לקפה"( פה זה קצת אישי).
תמיד חשבנו שהחיים כל כך קלים
עד שקלטנו שאנחנו צריכים שיעורים פרטיים:
התאהבנו , נבגדנו ובגדנו
רצינו וייחלנו : ביקשנו!
התכוננו למתכונות,"די" נלחצנו
אפשר לומר שנלחצנו מנייר וכמה משפטים
למרות כל מה שהם מסמלים
"רשום נוסחת מבנה למים"
והדבר הגדול מכל היה שהבנו שהאהבה שלנו היא יותר מלהחזיק ידיים!
היא בעצם מה שמחזיק אותנו איתנים,
וגורמת לנו להפנים,
שיחדיו אנחנו בלתי מנוצחים!
אז מחר אנחנו הולכים להיבחן בכימיה על נושאים רבים וביניהם על אנרגיה. בואי אני ואלמד אותך דבר שלא למדו אותנו בבית ספר או בשיעור כימיה, משהו שלמדתי עם הזמן שאני איתך. אנחנו מקור אנרגיה הילה. זאת הסיבה שאנחנו אף פעם לא נובס. אנחנו היא המערכת והסביבה פשוטו כמשמעו היא הסביבה. אנחנו תהליך אקסותרמי. למרות שהסביבה מנסה להשקיע אנרגיה ולפרק את הקשרים שיש בינינו, אני יודע טוב מאוד שהאנרגיה שלנו ביחד חזקה בהרבה ואנחנו יכולים להתמודד עם כל דבר , ואיש לא יצליח לשכנע אותי אחרת.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
