לעוף.

ואיך אני אסביר במילים שנגמר לי הכוח?

יום רודף יום וזה נשאר חסר משמעות

בין שתיקה לשתיקה מתחשק כבר לצרוח

כשכל החלטה שלקחתי מרגישה כמו טעות

והלבד הזה שמבפנים הורג ליא ת הרגש

ומציאות שנהנת לחסל את התקוות

עיניים אדומות ואין זכר לאמש

רק נשימות כבדות זכרונות של אכזבות

יש את עצמי והיא גוססת לאט

כאבים שהשאירה הם עדיין חיים

בוהה בחלון חושבת מעט

על עולם מסתובב כשחיים נעצרים...