אוקי
זהוא הפרק הראשון לסיפור הראשון שאני כותבת
אני מעוד מכווה שתאהבו
ועם יש לי שגיעות כתיב אני תגידו..
לסיפור קוראים חיי על כיסא גלגלים
פרק 1:
במהלך אחת ההופעות בשיר ברייק אוואי ביל קפץ את אחת הקפיצות שלו יותר מידי קרוב לקצה הבמה ונפל...
הבמה הייתה יותר גבוה מהרגיל,במהלך הנפילה השתחררה מפיו צעקה מצמררת, תוך כמה שניות כל הבנות שבקהל החלו לצרוח ולבכות.
המאבטחים הזיזו את בלי מחוסר ההכרה והתקשרו לאמבולנס,כולם היו בהיסטריה!!
כמה שעות אחרי בבית החולים הרופאים הודיעו לחברי הלהקה המודעגים את הבשורה העצובה,ביל לא יוכל יותר ללכת ואין מה לעשות עם זה.
מכאן בעצם מתחיל הסיפור שלנו.
~~~~~~~~~~~~~~~~~
אחרי שבוע:
בעוד כמה שעות יש מסיבת עיתונאים ששם חברי הלהקה יספרו לעיתונות מה מצבו של ביל.
ביל השתחרר בידיוק ליפני יום והוא מנסה להתרגל לכיסא שלו *דפיקה בדלת* ביל התגלגל לדלת וכשהוא פתח אותה הוא לא הופתע לגלות שטום הוא זה שדפק.
ביל:היכנס
טום:רק רציתי להזכיר לך שיש היום את מסיבת העיתונאים ולראות מה שלומך
ביל:איך אפשר לשכוח,אני דיי בסדר בהתחשב למצבי. ואיתך?
טום:כרגיל
כעבור שעתיים:
כולם מתקבדים לשבת נתחיל עוד כמה דקות,אחרי שכולם התיישבו דיויד נכנס וכולם השתתקו.
דיויד:ליפני שהבנים נכנסים אני מבקש מכולכם לא לצרוח.והנה הם ...!!
כולנו נכנסנו אני ראשון כשטום דוחף אותי,היו מלא פלאשים.
דיויד:כפי שכולכם הבנתם במהלך ההופעה האחרונה הייתה לביל תעונה קטנה שתשאיר אותו נכה עד סוף חייו,זה לא אומר שלא יהיו לנו יותר הופעות,ההופעה הבאה שלנו תהיה בעוד חודש בגרמניה.אנחנו יוצעים לגרבניה מייד עם טום מסיבת העיתונאים. אז למישהו יש שעלות?
אחת הכתבות קמה ושעלה:ביל איך אתה מסתגל למצב החדש?
ביל:דיי טוב למען האמת,אני ממש מחכה לשוב ולהופיע.
ככה בעצם עבררה כל מסיבת העיתונאים.
~~~~~~~~~~~~
בגרמניה:
כל המעריצות שחיכו ללהקה החלו לצריח כשהן ראו את המצב שביל היה בו,ואמם של התאומים ממש בכתה.
הבנים עצרו לחתימות כולל ביל אל אף שהיד שלו ממש רעדה.
בבית של התאומים סימון כל הזמן פינקה אותם.
המשך יבוא....
מגניב מי שבגיב ראשון
תגיבו?
אבישג הכותבת