The Sunset Is Here...

לפי מה שראיתי במהלך שנות לימודיי בריאלי (מתחילת כיתה ז', ועד עכשיו),

אני גיליתי ועכשיו אני בטוח סופית שזה המצב...

אני בטוח סופית שאין אף אחת בשבילי בביה"ס...

במידה מסויימת זה טוב עבורי, כי זה קצת מקל על העניינים בתחום הזה בביה"ס, כי אין צורך לחפש בנות יותר בביה"ס...

אבל זה גם דבר רע עבורי, כי אין לי שום דרך אחרת למצוא בנות...

זה מזכיר לי שכשאני וידידה שלי לשעבר עוד היינו ידידים,

כל פעם שהטריד אותי הדבר הזה, היא אמרה לי שיש לא מעט בנות מבשכבה שדלוקות עליי...

יפה מצידה לנסות לעודד אותי, אבל בינינו (בלי להעליב), על מי היא עובדת???

זה ברור שאין אף אחת!

אני לא טיפש!

אני יודע שאני נשמע כאילו זה ממש מעצבן ומעציב אותי,

אבל אל תדאגו, זה כמעט ולא מעסיק אותי...

רק לפעמים אני חושב על זה...

יואו... לאחרונה לא הולך לי בכלום בלימודים...

לא משנה כמה אני משקיע ומנסה, אני לא מצליח לעבור את המבחנים...

רק בלשון אני מצליח לעבור...

זה ממש אבל ממש מתסכל...

אבל מה שאני באמת לא מאמין על עצמי לגביו, הוא שבכיתי בגלל זה לא מזמן...

אני די מאוכזב מעצמי, כי בדר"כ אני בנאדם הרבה יותר חזק מזה (בדר"כ צריך הרבה יותר מתסכול כדי לגרום לי לבכות...)...

בדר"כ, אני בוכה רק כשזה עניין שקשור לחיים ומוות (וגם זה לא תמיד...)...

בכל מקרה, נראה שאני פשוט הרוס מהעניין הזה של הלימודים...

בינינו, אני גם די מבין למה (חוץ מחוסר ההצלחה עצמו בלימודים)...

אחת הסיבות היא שההורים שלי לא מעודדים כ"כ (הדבר היחיד שהם עושים זה לצעוק עליי...)...

טוב, אני אפסיק לדבר כאן...

תגיבו אם בא לכם...

יום טוב...