היי אנשים, מה נשמע?
הממ...
אני עדיין מרגיש מוזר...
ואני אפילו לא מבין למה, או מה גורם לזה...
והכי מעצבן, אני לא יודע איך לצאת מהמצב הזה...
יש איזו ילדה אחת (פקאצה), שמאז שאני והיא היינו בכיתה ח', היא נהגה מדי פעם להגיד לי שהיא אוהבת אותי...
ורק שתבינו, זה כנראה היה בלוף...
בכל מקרה, כל שנה מאז שהיינו בכיתה ח' היא נהגה לעשות את זה...
השנה היה לנו מסע גדנ"ע של ארבעה ימים (שלושה לילות)...
בשני הערבים הראשונים היא ניסתה לשכנע אותי שוב שהיא אוהבת אותי...
אבל, בערב השלישי, ראיתי אותה חצי מטר ממני מתנשקת עם פנימיון אחד (אם אתם לא מבינים מהי הכוונה בפנימיון, תשאלו אותי בתגובות) מהכיתה שלי...
מאז הטריק המלוכלך הזה אני רותח עליה (!!!)...
בכל מקרה, ביום האחרון של 2008, היא הציעה לי להתנשק איתה בסילבסטר...
ואני התחלתי לחשוב לעצמי: "איך היא בכלל מעזה לדבר איתי אחרי הטריק המלוכלך שהיא עשתה לי?!"...
לא הספקתי לענות לה על זה (כי מישהו בדיוק התפרץ לשיחה ודיבר אליי)...
בכל מקרה, לפני כמה ימים חברה שלה דיברה איתי עליה (בנוכחותה), ואני השבתי (לאותה חברה): "לא איכפת לי מהרמאית הזאת"...
שלא תבינו אותי לא נכון, אני מרגיש טוב עם התשובה הזאת...
אני לא מתחרט אפילו לשנייה אחת שאמרתי לה את זה...
אבל בכל זאת, אני עדיין לא שקט...
אני מרגיש שמשהו חסר פה...
אני מרגיש שזה עוד לא נגמר...
טוב, אני סיימתי להפעם...
נ.ב.: כל הזונות והשרמוטות למיניהן, לא להגיב... אין לי כוח לשטויות שלכן...
הייתי כאן...
ערב טוב...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Yoav.D